מלאכת מחשבת חלק ב תב

זה הצד אני רחום וחנון וחנותי את אשר אחון ורחמתי וגו' עי' במורה ח"א פ' נ"ד). ובדבר הזה אמלא בקשתך כרצונך וחפצך. אמנם אשר תבקש לראות כבודי. לא תוכל לראות פני וגו'. ולזה אמר הנה מקום אתי ונצבת על הצור ר"ל מקום עיון והשקפת שכל (עי' מורה ח"א פ' ח'. ט"ז. נ"ד.) וראית את אחורי וגו' (עי' שם ל"ז ל"ח). וע"פ דברינו אלה יוצדק מאוד אמרו ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת אשר יפלא וכי בעבור שהמה קשי עורף ילך ה' בקרבם תחת כי אמר הי"ת כי עם קשה עורף אתה פן אכלך בדרך? אמנם ידוע מ"ש הרב המורה (שם נ"ד) בפי' הי"ג מדות וז"ל הנה כבר התבאר כי הדרכים אשר בקש ידיעתם והודיעו אותם. הם הם הפעולות הבאות ממנו יתעלה והחכמים יקראום מדות. וזה השם נופל בשימושם על מדות האדם וכו'. כי הדרכים והמדות אחד והם הפעולות הבאות מאתו יתעלה בעולם וכל אשר הושגה פעולה מפעולותיו יתואר הוא יתעלה בתואר אשר יבוא ממנו הפעל ההוא וכו' ע"ש. ר"ל אף שנקרא ה' רחום וחנון והחכמים קראו לאלה מדות אין הוראתו שהי"ת בעל מדות כי הוא יתעלה אין לו תכונה מתכונת הנפש ח"ו אך כי נבין בו פעולות דומות לפעולות הבאות מאתנו אשר נתפאר בהמה והם המדות. אמנם לא כהאדם שהוא בעל תכונות נפשיות וכאשר רוצה לפעמים להרע לחבירו אז יתגבר עליו מדת הרחמנות והחמלה והמדה ההיא לא תתנהו להפיק זממו והן בכל המדות. וכל אלה לא נעריך בנעלם מכל נעלם ית' כי הוא אחד ושמו אחד בתכלית האחדות. אמנם נתארהו בשם רחים יען כי הוא מקור הרחמים והיא אבי הרחמים ויוצרו. וכן בכל המדות, ממנו יצאו ואליו ישובו. ולדעתי זהו שסידרו לנו רז"ל אלוה כל בריות אדון כל תולדות ר"ל כי הוא המהוה אותם. המהולל ברוב התשבחות ר"ל מה שאנו נשבח אותו בשם רחים וחנון רב חסד וגו' אין זה כ"א לבעבור המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים והוא כדרך הכתוב עורה למה תישן ה' הקיצה וגו' והן כבר ידענו כי וה' לא ינום ולא יישן כי הדבר הזה תכונה מתכונת הגוף וה' ב"ה רחוק מכל אלה אך פירושו המעורר ישנים והמקיץ נרדמים וכו' וע"ד הזה גם מה שמהולל ברוב התשבחות הוא רק בגלל פעולותיו). וכאשר השכילו הי"ת כ"ז למשש אמר א"כ ילך נא ה' בקרבנו. והוא ע"פ דמיון (כעין המשל שהביא בעל הא"י) לאיש כפרי העושה כפות עץ אשר בא עם סחורתו לעיר גדולה ועמד ברחוב היפה והמהודרה משכן ומושב גדולי השרים והפחות, ולא מכר מאומה כל היום מסחורתו. והאיש משתאה לאמר הזאת העיר המהוללה לרבת המסחור ומדוע אין דורש ומבקש גם לסחורתי המהודרים מאוד במלאכתם? ואיש אחר מאנשי המקום בשמעו תלונתו וישאלהו על סחורתו מה היא. ויענהו הכפרי כפות עץ יפים מאוד. וימלא האיש פיו שחוק, האם ברחוב המהודרה הזאת מושב גדולי השרים אשר להם כלי כסף וזהב למרבה וכלים מכלים שונים תקוה למכור סחורות בזויות כאלה? נסע ולך עמהם ברחוב היהודים האומללים והדלים אשר המה מוכרחים מאוד לסחורות כאלה הן שמה מהרה תמכרם אחת אחת כן כאשר ראה מרע"ה כי הי"ת מתפאר בפעולותיו רחום וחנון אשר אך המדות האלה נתונים המה לבני האדם כי יתפארו בהמה כנ"ל, אמר לפניו רבש"ע א"כ בהיות כבודך בעליונים אין דורש ומבקש להם כי אין צורך למלאכים ושרפים בהם שאין בם חטא ופשע ולכן ילך נא ה' בקרבנו כי אך לנו יאותו המדות האלה כי עם קשה עורף הוא ואדם אין צדיק בארץ וגו' וסלחת לעונינו וגו' וזהו גם כי עמך הסליחה למען תורא: