מלאכת מחשבת חלק ב שצט

והמה הצדיקים ונדיבי עם תקחו את תרומתי ר"ל אתה ואהרן תקחו מהם נדבתם כי באות נפשם ורצונם הטוב יביאו לכם הנדבות לביתכם, יען כי כל ישעי וחפצי לזכות את כולם. וזאת התרומה וגו' ר"ל כי גם לכוונה הזאת ציויתי לעשות המשכן מדברים כאלה אשר נמצאות ת"י כולם כי גם כל איש אשר נמצא אתו ארגמן או שש ועזים מעלה אני עליו כאילו הוא בנה כל המשכן כי בלתו לא היה באפשרי לעשותו והוא הדבר שאמר בפ' ויקהל ויבואו כל איש אשר נשאו לבו וגו' וכל אשר נדבה רוחו וגו' ר"ל המה הנדיבים וטובי לב. וכל אשר נמצא אתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו רצונו על הפחותים שבעם וצרי עין כי לא הביאו עצי השיטים אשר בידם בלתי בחזקת יד הפקידים והמכריחים עליהם. ואמרו ויקחו מלפני משה והם הביאו אליו (ר"ל נדיבי לב שבהם) נדבה בבוקר בבוקר ר"ל בטרם יכיר איש את רעהו כי אמרו אל יודע מי ומי הנותנים (כפי' הרב ז"ל שם). ואולם הפחותים שבהם הביאום אל החכמים ועושי המלאכה רצוני שלא הביאו כ"א כאשר חזקו יד החכמים האלה עליהם בע"כ. ולכן כאשר ראו החכמים כי כבר היתה התרומה די והותר למשכן. וא"כ למה זה יכבידו עוד ידם עליהם ויכריחום לנדבה באין צורך עוד לנדבתם. ולזה ויאמרו אל משה מרבים העם (ר"ל הפחותים) להביא וגו' ואין זה מרצונם הטוב כ"א מידי העבודה למלאכה (ר"ל מהמכריחים אותם לזה כנ"ל) אשר ציוה ה' לעשות אותה ר"ל שיהיו מעשים אותם (ע"ד גדול המעשה) ולזה נקרא עבודה ומלאכה כנ"ל. ולכן ויעבירו קול במחנה וגו' אל יעשו עוד מלאכה ר"ל לבלי לעשות עוד מלאכת ההכרחה לאלצם להביא נדבות לתרומת הקודש. וכאשר עמדו מאליהם הנוגשים והמכריחים. ויכלא העם ר"ל הפחותים וצרי העין מלהביא

פרשת כי

תשא

(ק"ב א') הם חטאו מעט והוא עזרם לרעה וכו'. ע"ש. בער אנכי ולא אדע לפי דברי המחבר ז"ל מה הוא הטעם לזה ויעמוד משה בשער וגו'. בדבר הענישו את העם יודיענו ומקצפו על אהרן אין דבר לפנינו? לכן אדמה אחרי אשר ידענו כי התועלת והתחבולה למגפה וקצף הוא ב' דברים. הא' הוא המפורסם אצלינו מעשה הקטורת כאשר מצינו (בפ' קרח) בעת שאמר ה' ואכלה אותם כרגע. מיד ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו' ויקח אהרן וגו' ותעצר המגפה. (ולפי דעת חז"ל (שבת פ"ח) מלאך המות מסר לו למשה הדבר הזה). והב' הוא לנקום נקמת ה' מהפושעים והמורדים ולהמיתם בשער לעיני כל. כאשר מצינו בבעל פעור (פ' בלק) ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש ר"ל לעיני כל וישוב חרון אף ה' מישראל. וכאשר הרג פינחס את זמרי מיד ותעצר המגפה. וכדומיהם הרבה. ולכן גם כאן כאשר ראה משה והנה יצא הקצף ציוה לבני לוי להנקם מהחוטאים לעיני כל למען השיב חרון אף ה' מישראל ולבל תתפלא למה אחז משה עתה בתחבולה הב' ולהפיל ביום אחד ג' אלפים מישראל. ולמה לא עשה התחבולה הא' לצוות את אהרן במעשה הקטורת להסיר הקצף אחרי כי יקרה היתה מאוד בעיני משה גם נפש אחת מישראל? לזה השיב הכתוב וירא משה את העם כי פרוע הוא ר"ל שאין עצה ותושיה כעת להם נגד הקצף והמגפה (כמו ותפרעו כל עצתי משלי א') כי פרעה אהרן ובטל מהם כל עצה ותושיה לשמצה (ר"ל כי אך שמץ ומעט תרופה נמצא עוד והוא) בקמיהם רצונו לנקום נקמת ה' מהקמים והפושעים שבהם כי הקטורת לא יוכלו להקטיר עוד לכפר על פשעם כי מי הוא המקטיר הלא אהרן ומאחר שגם הוא עזרם לרעה (כפי הרב ז"ל) איך