מלאכת מחשבת חלק ב שפו

וארד להצילו ומהראוי א"כ שאתה בעצמך או ע"י מלאכיך הקדושים תצילם ומי אנכי קרוץ מחומר שתעשה ע"י שליחות כזו ומכש"כ וכי אוציא את ישראל מאחר שהבטחת להאבות שתשלח עזרך מקודש ותעלם להארץ. (כי עוד לא היתה כזאת עד ימי משה שע"י בשר ודם יבצע הקב"ה מעשיהו). ויאמר כי אהי' עמך. ר"ל אתה תהיה השליח. ומה שאמרתי אנכי כוונתי היה שאהיה עמך. וזה לך האות ר"ל בזה שאהיה עמך ותצליח מאוד בשליחותך הוא אות נאמן כי אנכי שלחתיך ואך כי מעשה ה' הגדול והנורא הוא, ומה שאמרת וכי אוציא, עוד גדולה מזה יעשה על ידך בהוציאך וגו' תעבדון את האלהים וגו' ר"ל שגם התורה תנתן על ידך לישראל ולא ע"י המלאכים. ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי וגו' ואמרו לי מה שמו וגו'. לפי דעת ראב"ע כי האלהים האמור בכל הפרשה הוא המלאך. וטעם אנכי אלהי אביך כי ידבר השליח בלשון שולחו. או כפי דעת הרמב"ן ז"ל שמתחילה נראה לו המלאך (כמ"ש בסנה וירא מלאך ה' אליו) ואח"כ כאשר הכין דעתו לנבואה נתגלה אליו השכינה יתכן שמשה נסתפק בדבר אם פי ה' דובר אליו או מלאך ולמען יתברר אליו הדבר שאל מרע"ה ואמרו לי מה שמו וגו' כידוע כי המלאך אין לו שם עצמי ויקרא כ"א על שם השליחות (כמ"ש לקמן פ' משפטים) וא"כ יאמרו ישראל אם המלאך מסר לך השליחות א"כ מה שמו אשר יקראו לו. הן לא יבצע עוד שליחותו ואיה איפוא השם אשר ינתן לול ומה אומר להם תשובה ע"ז ויאמר אלהים אל משה וגו' כאן הודיעו כי פי ה' דובר אליו. וזהו אהיה אשר אהיה ר"ל כאשר אשרה שכינתי על המלאכים כן ברצוני אשרה שכינתי גם על האדם והרבה שלוחים למקום וממנו לא יפלא כל דבר (וזהו מליצת רז"ל במדרש אם אין אתה רוצה לעשות שליחותי מקל זה יעשה שליחותי אלא אני רוצה לזכותך ונסים הרבה יעשו על ידך וכו'). ויאמר כה תאמר אל בני ישראל וגו' ר"ל ולישראל תאמר כ"א אהיה שלחני אליכם ר"ל הקב"ה בעצמו וכבודו אשר מלפנים נגלה לאבותינו והבטיחם ע"ז כנ"ל. וכמ"ש חז"ל במדרש אמר הקב"ה למשה אמור להם אני שהייתי ועכשיו אני הוא ואני הוא לעתיד לבוא. ולכן לך ואספת וגו' ושמעו לקולך ובאת וגו' ר"ל והיה אם ישמעו ישראל לקולך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים וגו'. ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו לקולי כי יאמרו לא נראה אליך ה'. רצונו דבריך טובים אם יאמינו לי כי נראה אתה ה' אלי בכבודך. אמנם מה אעשה אם לא יאמינו לי לדבר הזה ויאמרו לא נראה אליך ה'? הן אז לא ילכו עמי זקני ישראל אל המלך. האם אלך בעצמי או לא ל ויאמר אליו ה' מה זה בידך וגו' למען יאמינו כי נראה אליך ה' וגו' (וכבר סרה בזה קושית הרב ז"ל ספק ב' הלא השי"ת אמר לו ושמעו לקולך. ואיך משה יסתפק בדבר). ויאמר משה בי אדני שלח נא ביד תשלח. ר"ל שלח גם עתה ביד מי שאתה רגיל לשלוח מעולם והם המלאכים ומה לך לשלוח ע"י ילוד אשה אשר לא נסו באלה עד היום. ולא ראו עוד עד כה היות בן אדם שליח ה' וכוונת מרע"ה היתה לטובה למען כי כאשר ישלח ה' מלאכו לפרעה עה יחרד לבבו ופלצות יאחזהו וימהר לשלחם מארצו. לא כן אם יהיה ע"י שליח ב"ו. ולכן כאשר ראה משה אח"כ כי כמחשבתו ודעתו בראשונה כן היה ויכבד העבודה אליהם. וישב משה אל ה' ויאמר, למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני ר"ל אם אמנם כי כוונתך לזכני בשליחות היקרה הזאת אך אלה הצאן מה חטאו? ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה וגו' ובלתי ספק אם שלחת אליו מלאך אלהים לא הרהיב לעשות כדבר הזה. ולזה השיבו ה' עתה תראה אשר אעשה לפרעה. כי ביד חזקה וגו' ר"ל אך לחנם תלונתך. ולו ידעת מחשבותי אשר אנכי חושב על פרעה כי עתה הבינות את כוונתי הנפלאה בדבר הזה והוא למען הכבד לבו ולמען הראות בו את ידי הגדולה