מלאכת מחשבת חלק ב שפב

(ס"ד א') מי שם פה ליוסף וכו' הליועץ למלך נתנוהו וכו'. ע"ש כל תשובותיו וגם מה שהקשה הרב ז"ל מקודם ע"פ ויאמר יוסף בשאלה ג' מה טעם, הוא הדבר אשר דברתי ואין זה ראי' ולא טעם ע"ש. ויש עוד להעור על מה ולמה לא יכלו החרטומים לפתור אותו וטעם תשמע חלום לפתור אותו. ואמרו בלעדי אלהים יענה וגו'? אך יתכן אצלי ע"פ אמרם ז"ל (ברכות נ"ה:

) כל החלומות הולכים אחר הפה. כל חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא. ולכן יען כי לדעת החרטומים הי' זה חלום רע. ולזה ואין פותר אותם לפרעה (כי יראו לנפשם להוציא דבר רע מפיהם אל פרעה ולכן לא אמרו דבר). ולכן שר המשקים בזכרו את יוסף אמר ושם אתנו נער וגו' ר"ל אף כי יודע יוסף מאוד לפתור חלומות כי כאשר פתר לנו כן הי' אך הוא נער ועברי ר"ל שאין בו מדעת וחוק החרטומים וחכמי מצרים ואף כי יודע שהחלום רע עכ"ז יפתור אותו לתומו כאשר עשה לשר האופים (וזה הי' לו להתנצלות למה לא סיפר תיכף לפרעה מיוסף). ומדאגת פרעה בדבר אולי יפתור לו יוסף גם הוא לרע. לזה הקדים ואמר לו חלום חלמתי ופותר אין אותו. ר"ל יען כי לדעתם הוא חלום רע וטוב שלא לפתור אותו, ואני שמעתי עליך תשמע חלום לפתור אותו. רצונו תשמע החלום אם הוא כדאי לפתור אותו או שיהי' כאגרתא דלא מקריא. ויען יוסף וגו' בלעדי ר"ל בודאי אין מהראוי לאיש כמוני לפתור למלך לרע ולו אם גם ימצא סכל כזה בלעדי (ר"ל זולתי) אין למלך לחוש ע"ז כי לא תאונה אליך רע ואין ספק כי אלהים יענה את שלום פרעה. ובל יפקד איש כמוך בחלום רע. ולכן כאשר אמר לו הפתרון כי יהי' רעב כבד מאוד בארץ ז' שנים אשר לכאורה הוא חלום רע למאוד. לזה התנצל יוסף ואמר הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה וגו' רצונו אשר מראש אמרתי אלהים יענה את שלום פרעה. כי באמת יצמח מזה לפרעה טובה ועושר גדול כי הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים ר"ל השבע יהי' כ"א במצרים ולא בשאר הארצות. וקמו שבע שני רעב אחריהן ר"ל בכל העולם ונשכח כל השבע בארץ מצרים כי לא יספיק להם התבואה המותר ממצרים משני השבע יען כי הרעב יפרוש כנפיו על כל התבל וכלה הרעב את הארץ. ועתה יעשה פרעה ויפקד פקידים וגו' ואז יעשר המלך עושר גדול ויהיה כל הארץ לפרעה מחיר התבואות. ולכן וייטב הדבר בעיני פרעה (ר"ל אף כי הוא רע לכל העולם). והוא אמרו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו. ר"ל הנמצא איש כזה אשר ברצונו יוכל להפוך הרע לטוב כאלהים (כי רוח הוא רצון כמו על אשר יהיה שם הרוח ללכת). וזהו ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך כל זאת ר"ל אחרי הידועה הזאת אשר הודיעך האלהים. עוד זאת ידענו כי אין נבון וחכם כמוך אשר תדע לכלכל דבריך בדעת וחכמה נפלאה כזאת ולפני מלכים תתיצב. ולכן אתה תהי' על ביתי וגו' רק הכסא אגדל ממך ר"ל אך לא תבקש גם המלוכה כאשר תהי' לשר ונגיד על עמי. וכן ראה נתתיך על כל ארץ מצרים. ר"ל ראה נא והתבונן כי אני אני הוא אשר נתתיך על מצרים (כי לא היה המנהג עד עתה במצרים לעשות שר ומשנה כפי' הרב). וכן אני פרעה ר"ל אל תשכח כי אני פרעה ואל תמרוד בי. ובלעדיך לא ירים איש וגו' ר"ל כי לא אירא ולא אחת מפני אדם אחר זולתך כי זולתך לא ירים איש וגו' ודאגתי אך עליך כי אין נבון וחכם כמוך

פרשת

ויגש

(ס"ח ב') וכשר הדבר כאשר אמרתי לפשט הכתובים וכו'. עוד לא יצא הרב ידי חובת ביאור הלשון וינהלם בלחם וגו'. וטעם לא נכחד מאדוני כ"א תם כסף וגו'?