מלאכת מחשבת חלק ב שעט

יחונן ה' לבני האדם הוא טוב מאוד אם אך יתבונן האדם איך להתנהג עמהם. ולא יבקש לעצמו כ"א ההכרחית לחייו בעוה"ז והמותר למען נפשו העדינה הנצחית. ובזה יקנה עולמו בחייו. וכמו שאמר מונבז אבותי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי אוצרות למעלה וכו' ואני גנזתי אוצרות נפשות וכו' (ב"ב י"א.). והאחד מהדברים שהעולם עומד עליהם הוא ג"ח. והוא ממש כדמיון העגול הנקרא נול או אפס אשר המציאו חכמי החשבון. ואף אם נעמיד מאה נולין מספרם אפס. אמנם אם נעמיד בסוף הנולין איזה אות אז כל מה שירבו הנולין הקודמים לו כן ירבה המספר. ואף כי הנול בעצמו אין לו שום יחס ומספר. כן הדבר הזה אם חפץ האדם בעמלו בעוה"ז לתכלית טוב. אז כל מעשיו ותחבולותיו לצבור הון (אף כי בעצמם המה הבל) טובים המה מאוד בעיני ה' וכמו שאמה"כ בכל דרכיך דעהו. אך אם דעתו רק למלאות תאותו בעוה"ז אז כל מעשיו וקניניו הבל המה גם יחד כי מה יתרון לו בהם אחרי המות בהפרדו מהם. וזהו אמרו עשיתי לי בתים. עשיתי לי גנות. כנסתי לי כסף וזהב וגו' ר"ל לעצמי ולתאותי (כי בלתי זה מלת לי מיותר) וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם (כלומר להנאתי כמו ולא תתורו וגו' ואחרי עיניכם) והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון וגו' כי אין ספק כי הכסף והזהב אשר כנס לבנין בית המקדש אינם הבל ח"ו [וזהו אל תירא כי יעשיר איש וגו' כי לא במותו יקח הכל (ר"ל כל העושר כלו והוא) כי לא ירד אחריו כבודו ר"ל הקנינים שקנה למען כבוד המדומה. אמנם העושר שעשה מצוה בהם אין ספק כי גם במותו יקחם. ולזה החכם מכל אדם עת חיבר ספרו קהלת המהביל כל מעשה בן אדם כל ימי חלדו. אחרי כי יעזבם כאין חפץ בם וילך ריקם לבית עולמו ולבל יתחמץ עליו לב הקורא באמרו הלא השי"ת בעצמו אמר כי טוב והוא המשביע לכל חי רצון וחפץ ותשוקה נמרצה לצבור הון וחמדת התבל. ואם הוא דבר רע בעצם איך חלק ה' אותו לכל ברואיו? לזה הקדים לספרו הקדוש הפסוק הזה הבל הבלים אמר קהלת ר"ל תדע נא קורא נעים כי מה שאמר בכל ספרי הבל הבלים מתי הם הבל הבלים, הכל הבל ר"ל כאשר תכליתו וסופו הבל. אך אם מגמת האדם וחפצו לתכלית טוב על כל אלה לא אחקור כי ברור טובם ואין להסתפק בם ואדרבה כל מה שירבה עמלו כן ירבה שכרו. ולזה כאשר הלך יעקב אבינו לקחת אשה ולקנות קניני העוה"ז (כאמרו ומתי אעשה גם אנכי לביתי) הראה לו השי"ת מראה הסולם והוא הצלחת העוה"ז כי היא מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה אם הוא לתכלית טוב. והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. ר"ל כי לפעמים גם הצדיקים יכשלו ח"ו בחמדת התבל ותענוגיו כמאה"כ וישמן ישורון ויבעט וגו' ודברים ל"ב) עושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה') ולפעמים יהיו מאושרים עי"ז לעולם הנצחי (ולזה אמרו ע"ז במדרש והנה מלאכי אלהים זה משה ואהרן וכו' זה חנניה מישאל ועזריה וכו'). ולכן וידר יעקב וגו' אם יהי' אלהים עמדי ושמרני (ר"ל לבל אכשל בהם כמו שאמרו חז"ל ואלמלא עוזרו לא יכול לו. סוכה כ"ב) ונתן לי כלומר לעצמי כ"א לחם לאכול ובגד ללבוש ר"ל ההכרחית לחיי האדם. ושבתי בשלום אל בית אבי ר"ל שלא יזיק לי העושר ואעמוד בצדקי ונפשי תשוב זכה אל ה' אשר נתנה. וכל אשר תתן לי ר"ל המותרות עשר אעשרנו לך רצונו לצדקה וגמ"ח כפי' הרב ז"ל

(נ"ד ב') כי היה לו לחשבם ימים ארוכים וכו'. ולדעתי יתכן כי מדרך הקונה חפץ יקר ואהוב אצלו למאוד לא יחשב לו למאומה המחיר שנתן בעד החפץ הזה וידמה בדעתו כי אך הוא מרמה את המוכר וכי נתן לו חפץ יקר בעד מחיר מעט ואף כי הרבה מאוד במחירו. לכן סיפר לנו הכתוב איך גדלה אהבת יעקב אל רחל. כי כאשר ויאהב יעקב את רחל קפץ בעצמו במקחו ויאמר אעבדך שבע שנים וגו' ויאמר לבן טוב תתי אותה לך וגו' ר"ל אל תדמה בנפשך כי רמיתני כי המעטת במחירה. כי גם לא