מלאכת מחשבת חלק ב שעה

לצייר תבניתו של מרע"ה והרגו להרוקם כי לא האמינו אותו כאשר ראו תבניתו מורה על רוע מזגו בכל מדות המגונות. והגיע הדבר למשה והשיב כי לזה בחר בו השי"ת באשר שהי' בכחו להגביר על טבעו)

פרשת נח

ל"ד א') אלא שרצה בזה להביננו וכו'. עוד לא יצא הרב ז"ל ידי חובתו לבאר כל הפסוקים בדרך הפשט. הטעם כי רגליהם לרע ירוצו. ומי לא ידע בכל אלה? כי גם המה בעצמם אמרו נארבה לדם וגו' (וע' עקידה שער צ"ג) אך יותר יתכן ע"פ מה שאמר הרב ז"ל בפי תזריע ג' מידות רעות וכו' ורע מכולם החונף והצבוע על אשר קשה להשמר ממנו ע"ש. ולזה כיון החכם מכל אדם באמרו בני אם יפתוך חטאים רצונו שתדע שהם חטאים (והוא מכת הג' שזכר הרב ז"ל) אל תאבה ר"ל אין ספק אצלי שאל תאבה ואל תשמע להם. אך אירא מכת הצבועים אשר שפת חלקות למו ולמראה עין יעטו מעטה הטוב ומעיל היושר ובקרבם ישימו ארבם למען יסיתיך (וכמו שאמר ינאי המלך לאשתו אל תיראי לא מן הפרושים ולא מן הפריצים כ"א מהצבועים סוטה כ"ב:). והיינו אם יאמרו לך לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וגו' נביט נא על אלה אשר ישפכו דם. ונשימה עין על אלה אשר יאבדו לנקי חנם. נבלעם כשאול חיים ר"ל נקחה נא נקמה מהחומסים האלה. וא"ת אם הוא מצוה כ"כ לכו נא לחכמי עירינו וחובשי בהמ"ד ומי אני שאקח נקמה מהפושעים ההם. לזה ישיבוך. כל הון יקר נמצא. ר"ל כי לבד המצוה הלא שכרינו בצדנו. לזה אזהירך בני מכת הצבועים האלה השמר מאוד מנפול ברשתם. אך הבט אל תוכם ותראה כי רעות במגורם. וזהו בני אל תלך בדרך אתם וגו' והראי' כי כל ישעם וחפצם אך למען הבצע, כי רגליהם לרע (ולזה) ירוצו. ולו למצוה יתכוונו למה ירוצו כ"כ כידוע כי לדבר מצוה אין לאדם מהירות וחשק גדול כ"כ כלדבר עבירה (כאשר כתב בס' ק"י עה"פ חי ד' שכבי עד הבוקר)

(ל"ד ב') אלא שהי"ת מגודל רחמיו וכו'. בער אנכי ולא אבין לפי' הרב איך יאמר אח"ז קץ כל בשר וגו' אם הקב"ה חשב עונם קל. ולדעתי יתכן כאשר נתבונן במנהגי ותהלוכות העולם. כי אף שאין צדיק בארץ. אך בהמידה הרעה עצמה אין אחד דומה לחבירו. הדמיון בגניבה יש כמה כתות. הא' גנבים ושודדי לילה אשר במוטות ברזל ישברו הדלת ויגנבו דים. או במחתרת ימצאו. לא כן כת הב' כי לא יעשו כמעשיהם כ"א כאשר יקחו הסחורה בחנות וישלמו מחירה ואך בסור העינים מהם יגנבו אשר יוכלו באין רואה. ויצדיקו מעשיהם בעיניהם, באמרם כי הסוחר הרויח מהם יותר מאשר יאות לו. ולזה יצעקו חמס על אחיהם מהכת הא' הרעים מהם ויחרצו משפטם לאסרם בזיקים או לתלותם תחת אשר הסוחרים וגדולי הערך יבוזו גם למעשיהם. ויתנו עליהם בקולם. הוי גנב חומס ושודד! אך לו יחפשו דרכם גם המה ויפשפשו מעשיהם אין ספק כי ימצאו גם המה תחת כנפיהם שוד וחמס למרבה. החנווני במשקלותיו הסוחר במידותיו. ואף כי באמת גם דברים כאלה יחשבו לגניבות וגזילות. בכ"ז יקל עונשם כאשר כתב הרב ז"ל סוף פ' בראשית אך אם ישוב הסוחר לעשות ככת הב' וכת הב' ככת הא' אז תתגבר עליהם מאוד מידת הדין באין רחמים. מאחר כי מקודם צעק בעצמו מר עליהם וחרץ משפטם להמיתם. ועתה יעשה כמעשיהם. וכמו שאמר נתן אל דוד (ש"ב י"ב) שני אנשים היו וגו'. ויאמר נתן אל דוד אתה האיש וגו' כלומר משפטך חרצת בעצמך. וכמו שאמה"כ באנשי סדום הכצעקתה הבאה אלי עשו. ר"ל שעשו כעת מעשים כאלה אשר צעקו בעצמם עליהם