מלאכת מחשבת חלק ב שסח

להיות יחד עם שבטי ישראל ודלת העם גם הם בשלטנות והכהנים והעם יהרסו כלם בייחוד להיות כלם ראשים

האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו

כי מרה נפש כל העם איש בבנו ובאחיו לנטלם ולנשאם בשאר וכסות ועיני אדם לא תשבענה להאכילם ולהרבות כספם וזהבם. וזה לו נסבה על כל דבר פשע אלה וכחש להתעצם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב. למען הרבות “שוש קרוביו (ד) ואויבי איש אנשי ביתו אשר יירשוהו ולא לו יהיה כי לא ישליטנו האלהים לאכול ממנו. זו רעה חולה תחת השמש בכל החי בכל בשר ולא ישימו על לב כי יאכלו זרים חילם אשר לא עמלו בו ויאכלו וישתו וברוב עשרם “יתחללו ויקללום אחרי מותם ויאבד העושר ההוא בענין רע. הלא טוב לאדם שלא יעמול לרוח ויאכל הוא בעצמו את יגיע כפיו ואז יסתפק במועט די מחסורו אשר “יכשר לו ויעבוד בוראו בעמלו לעצמו לבד ולא לאחרים. לפיכך הי"ת לא נתן ללוי חלק ונחלה בתוך ישראל כדי שיאכלו משלחן גבוה די סיפוקם ולא יבטחו בריע ובאלוף ולא יצטרכו אל מתנת בשר ודם ולא לירושת נחלת אבות אחים וקרובים. ובזה כל מחשבותיהם לשמים ויוכלו לשרת לפני ה' בלב שלם כמאמר משה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו' פירוש שיאמר למול אביו לא ראיתיו ואינני מכיר לא אב ולא אם ולא אחים ולא בנים שהלוי אינו מצפה לנחלת אב ואם ולא לירושת אחים ולא שבניו יירשוהו להניח להם ברכה עושר ונכסים. על כן ישמור ברית ה' ותורתו ינצור בשלימות ואל יבהליהו הרהורים רעים להביא שבר רעבון ביתו כנגעי בני אדם: ד"א לפי (ה) שאין התורה מצוייה אלא במשים עצמו שפל ונבזה בעיניו נאמס. ולא ילמד אדם חכמה ודעת כאשר יאמין להבין את הכל כמאמר שלמה (קהלת ז') אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני שלא יוכל לקנות בינה והשכל בחכמות אם לא יגמר בלבו וידע שהן רחוקות ממנו ולא ידעם. כללו של דבר כל איש חכם לב בתכלית למודו יבין שמאומה לא נשא בעמלו. וכל בור ופתי יאמין לכל דבר שבמושכלות להבין ולדעת את הכל כאשר אמרנו בפרשת בראשית. על כן כאשר נראה הי"ת אל שלמה ואמר לו (מ"א ג', דה"ב א') שאל מה אתן לך והיתה בקשתו שיתן לו לב מבין דעת וחכמה הראה בשאלתו זאת היותו כבר חכם ומבין מדעתו כי אלו היה חסר מדעת לא היה שואל כזה בחשבו כבר כל אלה בקרבו כאשר יאמרו הכסילים. לפיכך ענהו הי"ת יען אשר היתה זאת עם לבבך ותשאל לך חכמה ומדע החכמה והמדע נתון לך ועושר ונכסים וכבוד אתן לך כלומר יען בקשת חכמה באמת אינך צריך אליה עוד, כי כבר החכמה והמדע נתון לך ולא היית שואל כזה אילו לא היית חכם אמנם העושר והנכסים אתנם לך. כאלה הואיל משה באר את התורה הזאת לבני לוי לאמר כי ברוב ענותנותם ויאמר כל אחד גם לאביו ולאמו לא ראיתיו ולא הבנתי בדבר החכמות אפילו כטפה. והמנהג באדם שלא יחניף אביו אמו ואחיו ובניו ללמד לשונו לומר להם איני יודע כאשר נעשה דרך ענוה לנכרי מן השוק כי נתיישב הדבר הדק היטב בשכלם ויאמינו באמת לעצמם כל הסכלות האפשרי. ולאיש אשר אלה לו מבשר הכתוב שישכיל ויחכם עוד עד שיורה משפטיו ליעקב וגו'

אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים

ישאילו לפעמים בכתוב שם שמים אל חלקת האויר שעל הארץ כמו שנא' (בראשית א) עוף שהמים והעוף לא יעופף אלא באויר. אולם שחק לא הונח אלא