מלאכת מחשבת חלק ב שסז

וצלמו ואין בכחנו להכיר דבר למעלה מערכנו כאשר גם סוס ופרד לא יכיר דבר למעלה מערכו. ומפני שלא ידענו תארו לא מפני זה נוכל לשלול ממנו בהחלט כל דבר. ואבי ראה גם ראה מה שרצה משה בפרשה הזאת ללמדנו ולהסיר מדעתנו חקירה בהי"ת ליחס או להרחיק ממנו הדברים מטענות החוקרים באמרו שה' מסיני בא וגו' הנה ייחד אל הי"ת ההליכה הישיבה הזריחה ידים ורגלים ודבור כל קדושיו בידיך והם תוכו לרגליך ישא מדברותיך. והוסיף שלא תתמה ולבך אל ירך מדברי הפילוסופים המואסים בהחלט ליחם תנאי הגשמות בו יתברך כי לא כצורנו צורם ותורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב תלמדנו להפך ושאין גנאי לו לתארהו בתנאים האלה כאשר שמעת עד כה. והנה אמרות ה' אמרות טהורות דברים של טעם הואיל וה' אלהינו משפילי לראות בשמים ובארץ רם ה' ושפל יראה ולא ימאס לצמצם שכינתו לשכון בתוך בני ישראל ולא ימנע מרוממותו להשתתף עמם שנאמר (שמות כ"ה) ושכנתי בתוכם ומגודל ענותנותו יתרצה ויתפייס להתערב בקרב עם קרוצי חומר ולהתלבש בתאריהם ובמדותיהם. כי כל הגדול מחבירו ענותנותו גדולה עליו כידוע גם בקרב עם ועם. (ב) אף לנו יאות ללמוד ממנו להדמות אליו במשפט השררה והאדנות ולא ירום לבב המלך מקרב אחיו ולא יתנהג ברבנות יותר מדאי אם יחפוץ קיום מלכותו. על כן יהיה משפט המלך אשר ימלוך להתנהג עם העם בלשון רכה ולהיות אתם כאח וכריע. והנה על ככה צוה ה' (לעיל י"ז) מקרב אחיך תשים עליך מלך לבלתי רום לבבו מאחיו כי מלך נכרי יתהלך עם עמו בגאוה וזדון וישנאוהו העם ולא יאריך במלכותו כמאמר חז"ל כל פרנס המנהיג את הצבור בנחת זוכה ומנהיגם לעולם הבא שאין רצונו בארץ החיים אשר אין שמה מלוכה ושעבוד. אלא הטעם שלא תכרת ממלכתו לעולמי עד ועוד ינהיגם ימים ארוכים. וכן נאמר (משלי כ"ט) מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון. שלא אמר מלך שופט בצדק. כי השופט וחונן דל יעשה בלי צפיית תשלום גמול ממנו וזהו חסד של אמת יורה היות לו לב רחמן ורב חסד ולזה יאהבוהו העם וכסאו לעד יכון כי אמנם עם הארץ יאבו מלך שיתייחד עמם באהבה ואחוה שלום ורעות. וע"ז אמרו שאול זכה למלוכה על ידי שזקנו היה מדליק נר לרבים. הואיל ובחרו באיש חונן ונותן ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ולא יתגאה בזדון לבו עליהם לפיכך הוסיף משה במאמרו ויהי בישורון מלך וגו' רצונו שככה יאות לישראל להדמות לדרכי ה' ויהי בישורון מלך בתנאי שיתקבצו ויתייחדו ראשי העם עם שבטי ישראל והגדולים נשמעים לקטנים ומעורבים ביניהם ולא ישתררו אלו על אלו גם השתרר:

והר"ר גרשם בני זלה"ה פירש הכתוב באופן אחר. והוא כי גלוי וידוע (ג) ששלשה מיני מלכות הם. יש מלכות היחיד המושל לבדו על העם ואין איש אתו ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתנשא לדמיון מלכי ישראל ומדי ופרס. ויש שררה בין גדולי הארץ ונשיאיה בדמות הפלשתים ודומיהם אשר עליהם שרים וקצינים ורוזנים נוסדו יחד הרודים בעם העושים במלוכה ודלת העם תחת ממשלתם. ואופן הממשלה השלישית כאשר כל העם מקצה ימשולו על הארץ ואין הפרש בין טובי העיר להדיוט שבהדיוטות בדבר הממשלה כלם יתקבצו הבכור כבכורתו והצעיר להנהיג סדר המדיני ועדיין היום מלכיות כאלה. אמנם מבואר ששתים הראשונות יהיה להם קיום והעמדה יותר מן השלישית. הואיל ובזאת העם הנבל ולא חכם בנקל יעמדו אלה נכח אלה וחלק לבם עתה יאשמו ויתנו מקום לאיש הגדול שבהם להתנשא על כלם ולמלוך עליהם בחמה שפוכה. כאשר אירע למלכות רומי אשר בהכניסם גם העם בשררות כידוע נפלו בשעבוד הקסרים ואבדו שלטנותם. ככה עשו גם בני ישראל בימי השופטים התאוו תאוה להיות כלם ראשים ואיש הישר בעיניו יעשה עד כי הוכרחו להמליך עליהם מלך ככתוב. והנה מרע"ה נתנבא עליהם לאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם