מלאכת מחשבת חלק ב שסו

ראינו בזה דברי מותר בכפלו אשר כפל אל הארץ אשר אני נותן. אם לא כי הדבר כאשר פירשנו בפרשת ואתחנן היות שגגת משה בהכותו את הסלע שסיבב שנתפעלו הקהל בדמיונם הכוזב כי צריך ה' לאמצעי בפעולת הניסים. ולכן נצטרך הי"ת להמית משה במדבר להשריש בלב העם שהי"ת יכניסם לארץ בעצמו מבלי משה וי ושהם לא פעלו דבר באותות ובמופתים ואצבע אלהים היא. על כן מנגד תראה א הארץ ושמה לא תבוא לפי שהארץ אני נותן לבני ישראל בלי שליח ואמצעי ולא עוד באמונתם הגרועה אשר זאת עלה על לבם בעבורכם עד היום הזה

פרשת וזאת הברכה

ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו': עד בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל

נדרשתי ללא שאלוני אמרתי אך דבר שפתים לאמר לנמהרי לב להוציא דבר האלהים ולחשוב מחשבות חסרון בו התארים והדמיונות המורים גשמות ותנאי הדמות כתארי בני אדם. פחדו פחד רבים וירחיקו שיוכל ה' להשיג דבר מגשם והאריכו בטענותיהם והם טענות הפילוסופים גם במאמר הכתוב (לעיל ד') השמע עם קול אלהים (שם ה') ואת קולו שמענו ודומיהם השתדלו לפתור שלא ידומה אליו יתברך קול שהוא נענוע האויר וכדומה מן הדברים לא יתכנו אלא לגוף ובעל, גשם. ואני לא באתי לסתור דבריהם כי קטנם עבה ממתני ולא אאמין מפני זה חיוב הגשמות בו יתברך חלילה כי אם להסתפק ולומר כי ההכרח כזה לא ישובח ולא נדב מה תארו ומה נאה לו? ואם אדבר במהות הרוחות והכוכבים אף אם לא אגיע אל אמתת הדרוש אתי תלין משוגתי ואין בדבר עון אשר חטא. (א) אולם בברא העולם ישתבח שמו אין לבקש ולתור דבר מעצמותו ומהותו ולא יחשב לנו לפוקה פשע וחטאה. והנה פחד פחדתי ומורא יעלה על ראשי להתעסק בדברים כאלו ולהגיד הזה יכשר זה במציאות מרום וקדוש אשר אין שכל כדאי להזכירו ולברך בשמו. ואשר מצאנו בדברי התורה מלא על כל גדותיה. והדת ניתנה והשמיעונו הכתובים (שמות ט') יד ה'. (זכרי' י"ד) ועמדו רגליו. (בראשית ח') וירח ה'. וידבר ה'. (לעיל ד') השמיעך את קולו. (בראשית ח') ויאמר ה' אל לבו. (שם ג') ויעש ה' אלהים כתנות עור וילבישם.. (שמות ל"א) כתובים באצבע אלהים. ושיהיה ה' עומד במקום כמי שיש לו שיער. ושיהיה נעתק ממקום למקום ושיהיה מתנועע כלם הביאם ברוחב היד הרב בעל העקידה שער ב"ה. לא ידענו אופן פירושם. אין הכרח מטענות הפילוסופים להרחיקם או לקרבם על כי לא ידענו לצייר הדבר לחסרון ידיעתנו. כי אם האדם בדברו יוכל בשפתיו להניע האויר עד שיכה בפעמוני האוזן וישמיענו הדברים אין המנע שלא יוכל ה' להניע האויר באופן זה ויותר שלם. גם אונקלוס חשב להסתתר בפירושו מימרא דה' ואידי ואידי חדא הוא שידבר ה' ויאמר דברים. ואלו פעולות הגשמה וממי שיש לו שפתים ולשון ובעל דברים! ואני חשבתי החסרון בדעתנו ושאין לבקש בו יתברך שום דבר כי מהותו אינו נודע לא בחיוב ולא בשלילה אף אם נראה מום ושמץ פסול. כי אלו היה התואר ההוא מורה כל מום רע לא היתה התורה כותבתו וכבר היתה יודעת להביא מלות ומאמרים ירחקו הגשמות כאשר עשה אונקלוס. אלא שבתארים הללו סודות נעלמות לבעלי הקבלה ועל כן כשר הדבר לבלתי תת תפלה לאלהים בשום פנים ולתלות החסרון בהשכלתנו. זאת תלמדנו תורת משה ותודיענו לעבדו ולכבדו כעור באפילה בלתי בקש בעצמותו דעת וחשבון ודבר שפתים אך למחסור. כדבר שכתוב (ישעי' מ') אל מי תדמיוני (שם) ומה דמות תערכו לו שאין לתת לו דמיון או צורה כי לא ידענו דמותו