מלאכת מחשבת חלק ב שסד

כבר יוכלו לפייסו בתחינה או בממון. אולם אם ימרדו בו ולא יאבו להכיר ממשלתו א"א מחוק דתי המלכות אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשו ולנצח תאכל חרב הרג ואבדן להכות את כל חי אם על בנים בלי חמלה. ככה הדבר במלך רם ונישא שוכן עד וקדוש לא יאבה ולא יחפוץ לישא ולהחיות אדם על האדמה בלתי היות לו אמונה מה שיכיר ויעשה לו אלהים. וכאשר אנשים בנים לא אמון בם מכל וכל ולא יאמינו לשום דבר ראוי שיקדח כאש חמתו ותאכל ארץ ויבולה. (יג) על כן הי"ת מקיים בחסדו עולם מלא ובו לשונות ולאומים יהגו ריק לא ידעו את ה' ועובדים אש ואבן השמש או הירח אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת והם פרים ורבים ומצליחים. והטעם כי לא נצטוו לעבוד ה' כמונו ולא ידעו את משפט אלהי השמים. ומ"מ אין גוי אומה ולשון שלא יכיר לו אלוה ולא יעבדנו תחת דמיון איזה דבר ואומנות אבותיהם בידיהם. ד"מ העובד לאש כבר יעבדנו וישתחוה לו לא לעבוד ע"ז אלא בחשבו שהאש הוא האלה בורא העולם ומקיימו ויסתכל באמונתו הנפסדת באופן שכוונתו רצוייה אם מעשיו אינם רצויים וה' אלהים אינו מקפח שכר כל בריה והרי הגוי ההוא עובד את בוראו במה שהגיעה השכלתו. ואתן לך משל בזה למלך אדיר ונורא יושב במסתרים לגדלו ורוממותו בחדרי משכיתו ולא יצא החוצה כ"א בבגדי חופש במרכבת המשנה אשר לו ולא יתגלה לעיוי המון עבדיו. והנה שם שם לו חוק ומשפט לכל אנשי ממשלתו כאשר עד היום ינהגו בארץ הודו שילכו אחת בשנה להשתחוות לפניו ולקבל אדנותו עליהם וכן יעשו מידי שנה בשנה יבואו ויכרעו אפים ארצה לפני כסאו למקטון ועד גדול. והנה אירע שבבוא כל עם הארץ להשתחות ימצאו בתוך הבאים עובדי אדמה היושבים בערי הפרזות פתאים וגסי מוח לא ידעו את המלך ולא יכירו משפטו. ויבואו בתום לבבם בראותם איש משרי המלך והפרתמים או מחייליו מלובש בשריון ובגדי שש וחניתו על ירכו ויחשבו לקלות דעתם כי הוא מלכם וישתחוו לפניו ארצה. אין ספק שלא יכעוס עליהם המלך כאשר יספרו לו הדבר אבל ייטב בעיניו ויפטרם בשלום כי יראה כי אזלת יד הבנתם ושיעשו זה באמונה שלימה לריקות שכלם בחשבם שהאיש שהשתחוו לו הוא המלך כדבר הזה לא ירע בעיני ה' אם רבים מתושבי הארץ רקים בדעתם ופתאים באמונתם יעבדו פסל ומסכה כי יחשבו שהוא דמות האלוה בורא שמים ונוטיהם. ועל זה נאמר (חבקוק ב') וצדיק באמונתו יחיה. כי כבר יוכל להמצא בגוים ההם איש צדיק וחסיד במעשיו ובמחשבותיו ובמה שבין אדם לחבירו. ואיך שופט כל הארץ לא יעשה משפט לתת אליו שכרו כאשר לא ידע ולא למדוהו דרך האמת והוא האמין לעשות את דבר ה' ומה שייטב בעיניו? וכמה מדינות ומלכיות גדולות רחבות ידים מסוף העולם ועד סופו לא הגיע אליהם זכר ונין מבני ישראל ולא מתורתם ואיככה יספו אנשים צדיקים שבקרבם על לא חמוס בכפיהם? האם לא חס הי"ת על אנשי נינוה העיר הגדולה אף כי לא הו עברים ואת דתי המלך ה' אינם עושים בשלוח אליהם נביא להיישירם ולהסירם מען ויהיה להם הצלה וישועה ויחיו ולא ימותו? אבל כאשר פסו אמונים מבני אדם אבדה האמונה ונכרתה מפיהם ואין איש שם על לב בידיעת הבורא ויחשבו שאין מצוי ראשן הכרת תכרת הנפש ההיא וישלח ה' להשחית ולהפוך הערים אשר אלה להם. זאת היתה חטאת סדום ועמורה הערים אשר הפך ה' באפו ובחמתו. ולכן הביא ה' מי המבול לשחת כל בשר כי אז הוחל לקרוא בשם ה' רצונו שנכרת ונפסק מפי כל בשר לקרוא כלם בשם ה' ולא היה מי שיכיר הבורא ויאמין בו עוד כאשר אמרנו בפרשת בראשית הסתכל הרואה בדבר השמרונים (מ"ב י"ז) כאשר שלח ה' בהם את האריות. כי אמנם יפלא מדוע עשה ה' ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה להמית את כל יושביה על כי לא עבדו את ה' והלא לא שממו עליה אויבינו לעת עתה ולא קרה אל כזאת