מלאכת מחשבת חלק ב שסג

ובהפך הרשע רע אחרי מותו יתנהג כחפצו אל הרעה עד שרוחו כדמות שד ישתדל להרע בכל עת ובאופן זה ירבה כמותם. ועל כן יהיה נקל אליך לשמוע מדוע (ז) רוח אדם רשע אחרי מותו בם ישוט בארץ יתאוה ליכנס בגוף החיים לחבל להשחית ולנוס ממוקשי המשחיתים הסובבים לייסרו והעומדים עליו לכלותו ועדיין כמנהגו נוהג לעשות רע (ח) ולא ניתוספה לו בינה ממה שהיתה לו כשנתפרד מן הגוף? ואמנם יכריחוהו בדברים או בהשבעות היה ירא ומפחד מהם בהיותו חי! ובהיפך איש ישר וכשר אם נשמתו תוך י"ב חדש עולה ויורדת כדברי חז"ל ירגיזוהו ויחרידוהו ההשבעות שמועות יבהלוהו ושמיה דמריה עליה להכריחו אל דבר אשר יחפוץ המשביע כאשר אם היה בחיים היה מוכרח לשמוע ולהקשיב לבלתי תת תפלה לאלהים ולשמותיו הקדושים להגיד לבני אדם המאורעות שעברו ושעוברים וגם מה שעתיד להיות בקרוב שכבר נגזר בשמים ויוכלו לידענו. (ט) וככה יכריחו השדים למצוא אבדה או להגיד מה שקרה אשר המה יודעים להיותם מעופפים מלוא כל הארץ וא"א שאחד מהם לא ראה או לא שמע ויגידנו לחבירו המושבע ועומד. אולם ירעו ישחיתו ויזיקו אם לא ישתדל המכריח בצנה וסוחרה נגדם ועל הרוב אינו נפטר מהם בשלום כידוע. וכל מיני היזק ופורענות שבעולם מידם היתה זאת כאשר ישמעו גזירת הבורא על עיר מדינה או יחיד. אמנם (י) אין המנע שגם המה ימותו ויקבלו חלוקה והפסד כנפש הרשע רע הגדנו כל אלה בפ' שלח לך. כי אין מניעה שלא ימצא רוח דק יוכל לפעול בעצמיהם ולהפרידם אל הכליון. ולא כזה במלאכי אלהים אשר עצמותם זך וצלול מאד. ע"כ אמרו ברשעים שנשמתן נשרפת וכו' בענין שאחרי הפרדה מן הגוף תעוף בארץ נעה ונדה בדמות שד ומין משחית עד יפגעו בה מרי נפש וישחיתוה ויכלוה. וכשתסתכל במה שהביאו חז"ל בדברים האלו תמצא הכל מבואר ומפורש וכלם בדרך אחד יצאו אליך ולא אאריך לקבצם אחד לאחד. ובדברים כאלו שהם כבשונו של עולם ישמע חכם ויוסיף לקח מדעתו. ואשר נחה עליו רוח דעת ויראת ה' יתבונן מאליו מה שנשאר לנו מלכתוב ואת כל כשרון המעשה ויהיה בפיו כדבש למתוק. ולאיש נבוב נסתרה דרכי מעיניו ומה יתרון שאעמול לרוח

צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך: וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנותיו

כי (יא) התבוננות התולדה תביא לידי השכלת הסבה הראשונה כאשר הבאנו בפרשת יתרו. ואם נשכח אל מחוללנו ראוי שגם הי"ת לא יעניש בנינו אם ינאצונו ולא ינהגו בנו כבוד הואיל ונתפרדה החבילה לבלתי נשוא פנים לקדמונינו. על כן כאשר צור ילדך תשי ותשכח אביך הראשון שבראך גם ה' ינאץ על כעס שיכעיסוהו בניו של הדור הרע ההוא רצונו שלא ישים ה' אל לבו להעניש את כעס בני הדור ההוא כאשר יכעיסו אבותיהם: ד"א ראוי שהי"ת ישכח בני האבות ששכחוהו. כי כל זמן שינהגו ישראל נגד אביהם שבשמים כבנים הי"ת ירחם על בניהם כי בניו הם ובני בנים הרי הם כבנים וכשלא ישמעו אליו ולא יתנהגו כבנים הדין דין אמת שאף הקב"ה לא יזכור בניהם ואינם לו כבנים. כמאמר הכתוב (הושע ד') ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך נם אני הואיל ואין לזכור להיות לו כבנים כאשר אבותיהם אינם כבניו. על כן כאשר צור ילדך תשי גם ה' מכעסו וחרון אפו ינאץ בניו ובנותיו ולא יהי' עוד לו לבנים

בנים לא אמון בם: אם יחטא איש לאיש או לה' בדבר המצות או נגד פקודי התורה כבר יש לו תקנה כשינחם ופללו אלהים וישוב אל ה' וירחמהו. אולם כאשר הוסכם בעיר או במדינה לכפור לגמרי בבורא עולם אחת דתה להמית לנתוש ולהאביד ואין תרופה למכתם, כי לא יוכל ה' להתאפק בדבר הזה. שהפעולה לא תרצה להכיר פועלה ונברא את בואו ומקיימו מגדלהו ומחייהו. כמשל עבדי המלך אם יחטאו נגדו בדבר מהדברים