מלאכת מחשבת חלק ב שסא

שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול

פירוש הדור עקש ופתלתול שחת בניו והיתה רעתו ולא רעת בניו. כי אמנם מצאנו ראינו (א) חטא היחיד יקרא רע להיותו פועל נגד המדינות והישוב הכללי והרע אולי אינו רע לעצמו כי לא נעניש העושה הרעה על פעולתה אלא על השכלת המעשה. רצוני שלא יענש ד"מ הרוצח אם לא רצח בשכל ובדעת. וזה מופת שאין הרע רע בגופו אלא למול הכלל למען ישמעו רבים וייראו ולא יזידון לחטוא בדעת מיושב. ואמת גם כן שדור שכלו חייב ומלומד לפשוע נהפך הפשע לו לטבע עד שכלם יחטאו כמצות אנשים מלומדה ואין מחריד כי כבר הורגל הדבר שמה. וכזה ראינו בדורותינו אלה עד עלות חמת ה' לאין מרפא. זהו מאמר הכתוב שחת לו הדור הרע ההוא עקש ופתלתול בהרגלו בחטא שחת לעצמו והיה למשל לחטא הרבים ולפושעים יפגיע לפשוע בדמותו בצלמו באופן שהמום הזה אינו משחית בניו אלא לו ירצה לישוב הכללי כי זהו המכוון באיסור המדות המגונות

ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר

כוונת הכתוב להוכיח רשעת ישראל אשר מקטנותו לומד שאין אלוה מבלעדי ה' ולא נהגו להשכין בקרבם אלילים וצורות ולא הלכו אחרי ההבל. כי מדמיון הצורות השוכנות בביתם יתפעלו עד שישובו לעבוד ע"ו כאשר קרה לדור אנוש. ואם כן לא היה להם לדרוש אל האובות ואל הידעונים אשר לא ידעו ולא שמו אל לבם ועם כל זה זנו אחריהם באין מבין. על כן אמר כי ה' בדד ינחנו שנחם אלהים בלי חברת הצורות והן עם לבדד ישכון ולא היה עמם אל נכר פסל ותמונת כל סמל שיוכלו להתפעל ולזנות אחריהם ומ"מ ויטוש אלוה עשהו ויקניאוהו בזרים

יזבחו לשדים: לב נבון יבקש דעת נחמד להשכיל במהות השדים והרוחות. כי הנה חכמי המחקר יתאמצו במניעת הווייתם יביעו ידברו עתק יצא מפיהם שאין המה אלא התפעלות הדמיון בסכלים ובפתאים יאמינו לכל דבר. כי לא יכול להשתרש בשכלם עצם הסמוי מן העין ובלתי היותו משועבד אל ההויה וההפסד. ומה גם שאמרו ז"ל שפרים ורבים ומתים כבני אדם, לצייר לא ישכילו איך ימות ויפסד דבר רוחני ואינו עומד תחת סוג העצמים החמרים? גם לא ידעו הבין אופן הנהגתם ותנועתם. אם יאמר האומר שיש להם יצר ורשות ויוכלו לחטוא ולהצטדק נתת עצמותם לדמות בני איש? ולא מצאנו מי שיאמין בזה! לולי שרוב התורנים הסכימו שחכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו ואם כן אין להם רשות! מלבד הקושי' המפורסם שאיך דבר רוחני ומופשט מן החומר יהיה לו רצון ומחשבה לעשות דבר מעצמו לרעה ולא לטובה והם אלה פעולות מחובר מהפכיים או מאיכייות המזג המושכות אותו להטות אל דבר יותר מאל דבר? גם לא יבינו היות מציאות צורה בלי החומר כפי ידיעותיהם והשכלותיהם. ואם אפשר שימותו לא ידענו אם ימות גופם או רוחם? ואם אינם אלא רוח אם כן כל רוחם יגוע במותם יכלו וילכו לאבדון? ואם ככה מה מאד נירא ונפחד על מות נפשנו אם אפשר למות עצם רוחני! אשר עד הנה חשבנוהו כפי האמונה קיים ונצחי ובלתי נפסד. אלה הם קצות דרכי טענות הפילוסופים ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה. אמנם אנחנו המאמינים בתורת משה חייבים אנו להודות על מה שכתוב ונתלה החסרון בדעתנו. אבל ראוי ומשובח לבקש דעת וחשבון עד שנצייר הדבר על צד הקירוב האפשרי. ונעמיק שאלה ג"כ בדבר האובות והידעונים ופעולות המכשפים. היתכן שאדם בקולו קול אליו בהברת פיו וברוח שפתיו יכריח הרוחות לעשות בקשתו ולהטפל אליו להודיעו דבר נעלם או לעשות כמעשהו כחפצו ותאותו? ואף שנודה לדבר הזה איככה יוכלו מבקשי הוות