מלאכת מחשבת חלק ב שס

שמלות ומשכורתם שלימה לזה מרכבות סוסים ולזה נחלת שדה וכרם כפי אשר ישרתוהו בכחם לחת להם תגמול מעשי ידיהם. והנה לימים חטאו לו קצתם במרד ובמעל ויצטרך לאסוף אותם אל משמר יצוה ויתלו קצתם על העץ ויסקלו קצתם באבנים. אין ספק שאיש נכרי אורח מידי עברו שמה ולא ידע המאורעות יחשוב המלך מקלי הדעת והפכפך בראותו שאתמול הגדיל איש ממשרתיו והיום ימיתנו היום ירוממנו ומחר ייסרנו. וכאשר יספרו לו כי זה שהרים אתמול עבדו בלב שלם ואח"כ המיתו כי קשר עליו קשר. באמת יאמר כי הדין דין אמת והמלך שפט בצדק ואין העול מצדו אלא מצד המקבלים כפי הראוי למעשיהם. כן הקב"ה יתהלך במשפט בדין האדם באשר הוא שם וייטיב לתשלום צדקתו. וכאשר יחטא לו ראוי להנחם מלתת לו עוד מן הטוב ולהענישו על פשעו. ולא יצטרך מפני זה שהי"ת לא ידע מה שיקרה לאיש ההוא ושלימים יפשע נגדו. אמנם אין ראוי שהי"ת ימנע הטוב להולכים בתמים על כי למחר יחטאו: הנה סרו בזה כל תלונות מהרי"א אשכנזי. ואשר כתבתי לא להסתער עליו ולקנתרו בדברים ויהיה כבוד תורתו במקומו מונח. לולי כי קנאת ה' צבאות תעשה זאת. וראה ראיתי חובה לעצמי להגיד כי אין אדם צדיק בארץ אשר יאמר טוב ולא יחטיא את לשונו וברוח שפתיו לא יפרוץ פרץ. (יג) כי לא תצא שגגה אלא מלפני הכותב ואויל מחריש לא יטעה בלשונו. אבל אשמים אנחנו אם לא נשתדל להזהיר כי יאשם לאחת מאלה ורבים לא נשיב מעון ואם ככה, מה טוב הואיל משה באר את התורה הזאת באמרו כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וגו'. ואמנם ידיעתו זאת לא תכריח מעשיכם אלא צופה ומשגיח כאלו תעשו את הרע בעיני ה' עתה בעיניו ובפניו והוא לא יפעול דבר אע"פ שיראנו קודם הפעולה

פרשת האזינו

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי

אנו מאמינים שהשמים וכל אשר בהם פועלים טוב בהכרח ואין להם שכר בעמלם כי להם אין הרשות נתונה ואינם יודעים לעשות רע. וגם לשמוע בלמודים ולהאזין לדברי משה אין מכריח אותם כי לא נצטוו להקשיב למצותיו אלא בפעולתם הפרטית אשר אליה נבראו. אמנם לאדם הרשות לעשות ושלא לעשות. וכבר ידענו ששמיעה תאמר על קבלת הדבר לשמור ולעשות כמו שנאמר (שמות י"ח) וישמע משה לקול חותנו ובראשית כ"ז) שמע בקולי ודומיהם. הלכך משה בקש מן השמים שיעשו לפנים משורת הדין שאין להם הכרח לעשות ירצה שיאזינו לדבריו. כדי שגם הארץ שנצטוית לשמור ולעשות תשמע ותעשה מה שנתחייבה ותלמוד ק"ו מהם: ד"א הואיל ודבור הוא לשון קשה ואמירה לשון רך ותחת גערה במבין מהכות כסיל מאה. ולזה אין לענות כאולתו ולהוכיחו בפנים של זעם אלא בדברים טובים דברים נחומים שמאל דוחה וימין מקרבת פן יבעט ויצא. לכך אמר משה האזינו השמים שאתם בעלי חכמה ובינה אע"פ שאדבר לשון קשה אבל הארץ תשמע אמרי פי דברים רכים כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו

זהו טעם למה הלך בגדולות ובנפלאות ושם במרום קינו לצוות לשמים? ועוד להשתבח בדבריו מתהלל לאמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי דברים של גאות ורום לב! נתן התנצלות שלכבוד עצמו אינו דורש אלא לכבוד הי"ת ושמא דמריה עליה. והואיל ושם ה' אקרא הבו א"כ גודל לאלהינו ולא לעצמי וכל דברי לתפארת ה':