מלאכת מחשבת חלק ב שנח

ואם יוכל לדעת העתידות של איש השלם מי ימנענו לדעת קורות הרשע והבינוני? אם לא מבלתי יכולת ולהג הרבה יגיעת רוח שיעמול להתפשט בכל! אולם מה שאמר (בראשית כ"ב) והאלהים נסה את אברהם ומאמרים אחרים אשר ליישבם הוכרח לברוח אל הדעת. המשובשת הלזו. לדעתי הדברים מבוארים. כאשר נדע שלא נאמרה בתורה מלת נסה להורות נסיון לבד אלא גם כן יסורין למרק חטאים כמו שנאמר (שמות כ') לבעבור נסות אתכם בא האלהים ולבעבור תהיה יראתו על פניכם שפירושו להפחידם בקולות וברקים. ויותר מפורש באיוב (ט') אם שוט ימית פתאום למסת נקיים ילעג שאין שייך בי לשון נסיון אלא שילעג לצרת הנקיים ולעינויים ולחצם. וכן כתוב בזה הלשון (לעיל ז') המסות הגדולות אשר ראו עיניך והאותות והמופתים והיד החזקה רצונו למכות מצרים וכן אמר (שם ח') למאן ענותך ולמען נסותך כפל הענין במלות שונות וכן כל במדבר י"ד) וינסו אותי (לעיל ו') לא תנסו את ה' אלהיכם שהוא לשון צער וענוי כביכול כלפי מעלה כאלו מצערים אותו בחטאם. (ט) גם הנסיון עצמו אף אם נפרשנו כמאמרם יעשנו הי"ת לא לדעת אם יעמוד הצדיק בו כי כבר הכל גלוי וידוע לפניו אלא להוסיף זכות המנוסה ולהראות העמים כי ישרים דרכי ה' ושבחר באברהם ובזרעו במשפט ולא במשוא פנים כדברי לוטיר"ו. כי אלו לא נסה אותו כבר יהיה להם פתחון פה לומר שאברהם אמנם דבק בה' על כי השפיע עליו טוב חן וחסד. אך אם באו עליו רעות רבות וצרות הלא יתנחם ושב מצדקתו ועשה עול ויטיח דברים כלפי מעלה. על כן ציוהו בזביחת בנו היחיד בשתי ידיו שהוא הפועל היותר אכזרי והמאביל ברוח האב החומל והרחמן. ועמד בנסיון כי כן ידע ה' שיעשה. ממנו ראו וכן תמהו כל יושבי תבל והצדיקו אהבת ה' עליו שבחר בזרעו מכל האומות. ותדע זה בפירוש באיוב אשר אמת משל היה ללמדנו הדבר הזה. באמור ה' אל השטן (איוב ב') הנו בידך כאשר ידע ה' שיתקיים עם כל הרעה בצדקו וזהו אמרו (שם) אך את נפשו שמור כלומר עם כל זה שמור וראה את רוחו וכליותיו כי עדיין יעמדו בצדק וביושר לפני. כי אם לא יהיה גלוי אליו ית' שצדיקים אתו מכח הצרות והיסורין לא יהיו תוהים על הראשונות יהיה הנסיון עיוות הדין גמור ושופט כל הארץ לא יעשה משפט! כאשר מן הדין אין אדם נתפש על צערו ויהיה אם כן הנסיון להמעיט צדקת המנוסה וזכיותיו! אולם כאשר ידע שעדיין יעמוד ולא יחזור מאמונתו קיים במאמרו ובצדקתו אינם אלא רחמים. כי יתגדל ויתרומם זכות הצדיק ואורו יופיע תמונה לדורות כמו שאמרנו בריש פרשת שלח לך. הלא תראה מה שאמרו חז"ל [על] (יחזקאל ט') וממקדשי תחלו גלוי לפני שאם מיחו לא היו מקבלים והשיבה מדת הדין אם לפניך גלוי לפניהם מי גלוי? זהו מאמר המלמד לאדם דעת שהקב"ה צופה ומביט ראה שלא היו שומעים הדור הרע ההוא אלו היה ביניהם מוכיח. ועל זה לא ציוה להוכיחם שלא יכבד עונם. וגם ברחמיו בקש להציל המקודשים משחת מהטעם שאמרנו אלא שהדין דין אמת שהיה להם להוכיח בלי צווי כי כן מוטל עליהם. אם בנסיון דור המדבר הוכרח הי"ת כדי שיראו כל באי עולם שאמת משפטו לבחור באומה אשר ברוב ענוייה ואנחתה בדרך לא סלולה ולא זרועה אין לחם ואין מים ברעב וצמא ובחוסר כל לא נטתה מאחרי ה' שנאמר (ירמי' ב') זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה. ועוד טעם אחר (י) א"א לאדם להשיג הטוב טרם יעברו עליו יגונים ואנחות כאשר הבאנו בפרשת יתרו. ושעבוד מצרים וגלות החל הזה יוכיחו. כדי שיהיה הדור הגון מצודק וזכאי לקבל הטוב. כאשר קודם עלות השחר יבוא חשך ויחשיך ממה שהיה. וטרם בוא הקיץ יתקרר האויר. גם כן בדור המדבר הוצרכו להתברר ולהתלבן ארבעים שנה בצרות צרורות על שכמם על שכיוונו לבם למקום וזכו לירש את הארץ. ועל זה נאמר (לעיל ח') למען ענותך ולמען נסותך להיטיבך באחריתך. ומה שנא'