מלאכת מחשבת חלק ב שנו

משה שישחיתו ויפרו דרכם? נכון ומקובל להודיע כוונת הפסוק המורה לנו (ג) ידיעת ה' העתידות אשר לא תכריח האדם כמו שאמרנו בפסוק (ריש נח) וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה. וכדברי קהלת (ג') ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו מלפניו הנה הוא כמתמיה ושואל אם כל אשר יעשה ה' יהיה לעולם ואין להוסיף או לגרוע ממנו הנה האדם מוכרח במעשיו ואם כן למה האלהים עשה שייראו מלפניו ויצוה לירא ממנו ולעשות מצותיו וה' שואל מעמנו ליראה אותו? אם אנו מוכרחים בפעולותינו! ואמנם אין הדבר כן אלא הכל יעשה האלהים בלתי הדבר התלוי בבחירת האדם ובה לא יעשה ה' האלהים דבר כי אם לידע ולראות כאלו הוא לפניו. לדמיון האיש גבוה מעל גבוה השומר ורואה מה יעשו בשפלה וידע כל פועל הולך ושב יבין שהעור ההולך שפי לבדו יפול בשוחה עמוקה היא לפניו על אם הדרך ועם כל זה לא יחייבנו הרואה לילך בדרכו ונפל שמה. ק"ו לידיעת הבורא ביתר שאת ויתר עז לידיעתנו יראה שהאיש יפעול בבחירתו כך כאילו היא תמונה לנגד עיני ה' ולא יחטיא מבלי שיכריח הפעולה. וכאשר הלוך ילך סוס ופרד אין הבין לבדו ביער מלא אריות ודובים ידע המסתכל בבירור שטרוף יטרף ולא יחייבנו בראייתו זאת לילך שמה בשיני האריות. כן הדבר הזה לא יקרא מחוייב הפועל שיפעול מה שידע ה' שיעשה. כי אמנם ידיעת ה' אחת היא בין בעבר בין לעתיד וכאשר הארכנו בפרשת שלח [וכאשר] ידיעת האדם בפעולה שכבר עברה לא תכריח להיות הפעולה כך וכך הואיל וכבר נעשית טרם ידיעתו וגם להיותה כבר נפעלת לא תחייב ידיעת האדם. ככה בהי"ת לא יכריח בידיעתו העתידות להיות הפעולה כאשר הוא. וזה בעיני דבר מבואר כצאת השמש בגבורתו. ונפלאתי למאד על רוב החכמים המתפלספים שלמים וכן רבים מבני העברים ישוטטו לבקש תשובה ולמצוא דברי חפץ על דבר אין בו נפתל ועקש עד שקצתם הניחו הדבר בצריך עיון ואמרו שאין ידיעתו כידיעתנו. ובשגם זה הוא מענה נכבד אל מול פני ה'. הוא חסרון בחוק האומר ועושה עצמו כאילו לא ידע לצייר בנפשו הקל שבקלים מדרכי ה'. (ד) והנה מה טוב ומה נעים לעזוב החקירה בדבר מלחקור ולדקדק ולחפש באמתחות שערי בינה להודות אח"כ ולומר אני שמעתי ולא אבין ונלאיתי להשיג. וקצתם עוד יוסיפו לדאבה בדבר אסור לשומעו ושמאילו באמונה כוזבת לאמר שהי"ת אינו יוד מה שעתיד האדם לפעול ברשותו. והשתוממתי אחזתני השבץ על מהרי"א אשכנזי אשר רוב דבריו אמת וצדק בתכלית האמונה. איך בזה קצץ בנטיעות המושכלות והעלה בידו חרס נשבר וציץ נובל ובחלק מעשה אבות פרק כ"א) לא ראיתי כהנה בכל דבריו לרוע. ולהמלט משחיתות המינות ראה והתקין ויקו למשפט והנה משפח בחשבו חסרון בהי"ת שיפנה אל מחשבות האדם כי המה הבל מלבד אל השלם לבדו כאשר יראה הרואה בספרו. (ה) ואולם מבואר הביטול בדבריו אלה גם באזני מי שלא נצנצה בו אלא קצת רוח שכל. כי מלבד כל הנאמר בתורה ובדברי חז"ל מראשית עד אחרית יורו וילמדו ההפך בפירוש ויגיד לנו שעיני הי"ת פקוחות על כל דרכי בני אדם צופה ומביט עד סוף כל הדורות. יהיו א"כ מלעיבים במלאכי אלהים ובכל הנביאים שנתנבאו על העתיד על הגוים ועל הממלכות גם אשר בשמו לא קראו וגם על פרטי אם כן לאפם נחשבו בעיניו לא יהיה הדבר ולא יקום באשר לא ידעו ה' ולא יוכל להודיעו אל עבדיו הנביאים. ואשר ידבר הנביא בשם ה' גם בקריאת השמות הלא המה מקרה בהחלט ברשות בני אדם אין מעשה בהם אם לצדק ואם לרשע. ככתוב (ישעי' ז') הנה העלמה הרה (מ"א י"ג) הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך וגו' ועדיין לא נולד מנשה והיה אפשר שחזקיהו לא ירצה ברשותו להוליד ושדברי ישעיהו לא יכריחוהו לישא אשה בחליו. גם ברשות איש יהיה צדיק או רשע וחוטא כתוב (בראשית י"ו) והוא יהיה פרא אדם ידו