מלאכת מחשבת חלק ב שנב

יקבוהו יזעמוהו לאומים ובנים יקללו אבותיהם לרעתם והם הם אשר יענו אל כל הגוים ויאמרו על אשר עזבו את בריו ה' וגו'

כי המצוה הזאת וגו': עד בפיך ובלבבך לעשותו

כל אשר ישים אדם בנפשו לעשות יעשה (ד) וכאמר יקבל איש בדמיונו קושי בדבר יתפעלו חושיו ומעולם לא תסור ממנו יראת הפעולה אלא תקשה בעיניו יותר כמאמר שלמה (קהלת ז') כל זאת נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו רצונו שכאשר ארצה ללמוד חכמה אבל אקבל בדעתי קושי מה בלמודה עד שאחשוב שהיא רחוקה ממני כבר יצא מזה שהחכמה תתראה בעיני יותר רחוקה ממה שהיתה ועמוקה משאול ולא אמצאנה עוד. על כן הזהירנו הכתוב לבל נאמר כדבר הזה במצות האלהים אלא נעמיק בדמיוננו שהיא קרובה לנו עד שבפיך ובלבבך לעשותה

כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' לתת להם

לתת לכם לא נאמר? לפי ששתים הנה התועליות המגיעות מקנין ארץ ישראל אחד גופני ואחד רוחני כאשר אמרנו בפרשת וישלח בפסוק ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וגו' והנה חיי העוה"ז הם חיי אבל הבל הבלים לפני חיי העוה"ב כי שמה החיים בעולם שכלו ארוך לחזות בנועם ה' ולהדבק בקונה אשר הוא החיים הנצחיים ואמנם מרע"ה בכאן מגלה טפחיים ביעוד חיי העוה"ב. ואמר שהי"ת הוא חיינו ואורך ימינו אבל לא לשבת על האדמה הזאת אשר נשבע ה' לתת לנו ירצה התועלת הגופני שחייהם אינם חיים אלא על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך לתת להם שהיא העולם שכלו טוב התועלת הרוחני שהרי האבות לא אכלו מעביר הארץ וגרים ותושבים היו כל ימי מגוריהם

פרשת וילך וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל: עד יהושע הוא עובר לפניך

איך אפשר שידבר משה דבריו אל כל ישראל? ומה יודיענו עוד במאמר וילך משה אם עד הנה אל ישראל ידבר בפרשה של מעלה? ויקשה גם אמרו ויאמר אליהם אם כבר כתב וידבר את הדברים האלה? ומדוע נתן טעם יהושע הוא עובר לפניך לאשר לא יכול לעבור? ולומר שאינו רשאי לעבור כדברי רש"י לא שאינו יכול כי כבר נכנסה ממלכת יהושע זה אינו מספיק לפשט הכתוב שאמר לא אוכל עוד לצאת ולבוא שאם פירושו שאינו רשאי על פי ה' היה לו לכתוב לא אוכל לעבור כי כן צוותי או יאמר לא אוכל ליכנס לארץ ואולם לצאת ולבוא יהיה פירושו שאינו יכול עוד לילך ברגליו הנה והנה כגבור לרוץ אורח? ועוד מה זה שאמר בן מאה ועשרים שנה אנכי היום כי אם יכול הוא לנסוע בנסוע המחנה אלא שאינו רשאי מה טעם היותו בן ק"כ שנה? והנכון כאשר פירשנו בפרשת ואתחנן שבאמת לא יהיה יכול לעבור כי תשש כחו. ושם ראינו מה שאמר לו ה' וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה כלומר ראה שאינך יכול לעבור גם הירדן לבדו כי כשל כח הסבל וכן אמר עתה שהוא זקן בא בימים ואינו ככחו אז עד שאמר לו ה' לא תעבור את הירדן הזה שלא יוכל לעבור גם הירדן. ולפי שמשה מלך ונגיד ואין מכבודו שילך לדבר דבריו אל כל ישראל אלא לאהרן ולזקנים כידוע. אם לא מפני מחלוקתו של קרח שהלך לדתן ולאבירם ומ"מ (במדבר י"ו) וילכו