מלאכת מחשבת חלק ב שמב

אם כדבר הזה ראוי לשום לב ולחשוב מחשבות כי אם כל מקרי בני אדם מגזירת הבורא ואם נגזרה רעה על מדינה יכשל בה גם הצדיק שבתוכה למה הזהירונו אם כן חכמינו באזהרה כפולה ומכופלת לנוס ממוקשי מות ולהשתדל לברוח מן הסכנה? גם הושמה בטבע כל היצורים החריצות לרדוף הטוב המדומה ולנוס מן הרע כי ראינו על הרוב שההשתדלות אינו שוה ושוא עמלו בוניו בו ומאומה לא ישא בעמנו הרודף אותו ובהפך כמה פעמים חריצותם תסבב ליפול במה שברח ממנה! אתה הרואה תבין ותשכיל כל אלה מאשר כתבנו עד הנה כי אמנם (טז) אם לא יארע דבר בעולם אשר לא יצוהו ה' לא תועיל אם כן חריצות האנשים להנצל מן הרעה תבוא אליהם מדעת מאת הי"ת ושוא יבקשו לנוס ממנה כי תרדוף אחריהם ושם תדבקם הרעה. אולם כאשר ישלח ה' מגפה וחרון אף כללי יוכל מי שלא הובא בשבילו להנצל בחריצותו ואם לאו יספה בעון העיר ויתכפר לו בזה עון אחר ואם נס אל אחת הערים וחי ולא ימות בעון אחר כאשר אינו במקום העיפוש הפרטי למזגו כאשר אמרנו פעמים

אתה עתה ברוך ה' תדע באשר הצענו עד הנה להשיב ולפרש כל מה שדברו חז"ל במליצותיהם הביאם בעל העקידה הם אמרו מזל מחכים מזל מעשיר בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא רבה ורב חסדא תרווייהו צדיקי מר מצלח ומר לא מצלח כדאיתא התם האי מאן דבמאדים יהא גבר אשיד דמא וכו' ועובדא דרבי אלעזר בן פדת ורבים כאלה. וכשתסתכל היטיב במה שאמרנו תמצא הסכמותיהם אמת וצדק עולים יפה כי לא אמרו כל זה לתת יקר וגדולה וכח אל המזל (יז) אלא הבינו בשמותיו טבעי ומזגי האדם בהיות שטבע ומזג הנולד אינו בשביל זכות שעדיין לא זכה והוא ילד בן יומו ועל הרוב כל אורחותיו תלויים מכח מזגו כאשר אמרנו על כן בני חיי ומזוני מסובבים מן המזג. כי איש אשר נולד עקור מבטן אמו או אשתו שנפלה בגורלו אי אפשר שיהיו לו בנים והוא לא ידע ולא אשם בדבר הזה. וכן החיים ארוכים או קצרים תלויים ברוב או מיעוט הליחה או החום הטבעי או במה שיחטא במאכל או באויר. גם המזונות אם אדם יהיה עצל ואטום בחושיו אי אפשר שירויח בהון ועושר ויד חרוצים היא תעשיר גם הנולד מאב עשיר או עני זכותו לא גרם לו ככה אי אפשר להוריש לאדם ירושה להעשירו אם לא יהיה ראוי איש קרובו שיהיה עשיר למות שלא יהיו לו בנים יורשים אחרים ושלא יהיה שונאו והיה מוכרח שישנה הי"ת טבע הדברים ורצון האנשים בעבור זה ושיעניש מי שאינו ראוי לכך וכן כל כיוצא בזה. על כן אמרו בפ"ב דנדה מלאך הממונה על הריון נוטל הטיפה ואומר רבש"ע מה תהא עליה גבור חכם או עשיר וכו' ואלו צדיק או רשע לא קאמר. ראה בפירוש כפי מה שפירשנו שכל אלה הם בכח בטיפה ההוא ואין לאדם סבה להמה זכות או רשע אמנם הכל בא מאת ה' לסבות אליו לבדו ידועות. זה יעשיר כדי שירגיז יצרו הטוב ולא יחטא בעשרו ויקבל שכרו מעושר. וזה יעני כדי שלא יתריז כלפי מעלה ויקבל שכרו מעוני. וכל מעשיו בצדק. הנה כשהבנת דברי אלה תשוב ותדע דברי הכתובים בפרשה הזאת. תמים תהיה עם ה' אלהיך ותאמין שהכל מאת ה' מן השמים ולא ממערכת הכוכבים. אבל הגוים האלה אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ולהם אמונה כוזבת הזאת וישעו אל דברי שקר האיצטגנין לאמר כי המזל גורם הפעולות באנשים. ואתה לא כן אלא נתן לך ה' אלהיך הרשות ואתה אדון על מעשיך בפיך ובלבבך לעשות הדברים ואינם מכח המזל: