מלאכת מחשבת חלק ב שמא

לעומתם. וכשתתיישב בדעתך להרוס ולנתוץ הוללות וסכלות המאמרים בדברי האיצטגנים כאשר הוכחנו עד הנה יראו לפניך מראינו בראות פני אלהים על כל דרכי בני איש וייטב בעיניך הדבר ולא תלחץ רגלך בחקירות אלו כי כלם יהיו נכוחים למבין ותשיב שואלך דבר. כי אף גם זאת אחרי השקפת העיון הנאותה לדבר כזה נמצא כי ישר דבר ה' ואת זה לעומת זה עשה האלהים שייראו מלפניו כל יושבי תבל ושוכני ארץ. הואיל והאדם שליט ברוח לתקן מזגו ולשמוע בלמודים וזהו יצר הטוב ויצר הרע הנאמר בדברי חז"ל. כי אלו לא ניתן באדם מזג רודף אחר תאוה מן התאוות כבר לא יחשב מצוה לאשר לא ירדפנה כאשר עשה מה שלבו חפץ ויבוטל דין השכר ועונש ורשות האדם. על כן צוה ה' שבכל איש מאישי האדם תהיה הרכבת האיכיות משונה מחבירו ובכל אחד יטה מזגו לדבר מן הדברים המגונים ואל מדה מן המדות הרעות כדי שילך בכחו זה וירגיז יצרו הטוב על יצרו התוקפו ויהיה ראוי לשכר או לעונש. גם תשכיל (יג) שכל מי שיש בו מדה רעה יתחבר בו דבר מהדברים הטובים ומדה מן המדות המעולות. ד"מ איש חמה ושטף אף על הרוב הוא איש אמונה גומל חסד ואיש נדיב והכילי וצר עין יהיה איש נחת עניו ושפל רוח. באופן שכל מדותיו של ב"ו ניתנו מאת הי"ת במשפט ונחלקו במדרגה שוה ומה שניתן לאיש בגורלו לא נחלק לחבירו. אבל אנחנו לא נדע מה נעשה כי לא נדע להבחין בין מזג למזג ובין הדעת טוב ורע לאמר זה הרוצח האדום וכעסן שמלאו לבו ויצרו תקפו ראוי למיתה קלה וזה שרצח בלי כעס ובדעת מיושב למיתה חמורה (יד) כי לא ניתנו הדברים לשיעורין כאשר לא היה אפשר לעשות אלא מה שראוי לקבוץ המדיני. וכבר הי"ת היודע מחשבות האדם יגמור הדין ויתקן מה שקלקלו הואיל והעולם הזה אינו אלא ככר זדור לעולם הבא ושמה החשבון האחרון. ולזה נטו חז"ל באמרם שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכמאמרם ד' מתו בעטיו של נחש ושיש מיתה בלא חטא דלא כרב אמי בפ"ה דשבת על כן כתוב במס' אבות הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון והכל לפי רוב המעשה רצונם להודיע במאמר הקצר הנפלא הלזה ארבעה גופי תלמוד שבמושכלות האלהיות. הראשונה ללמדנו ידיעת הי"ת שרואה העתיד. השנית שהרשות נתינה לבני אדם ואין ידיעתו מכרחת הפעולות. השלישית שהושמו הדינים והמשפטים לטוב העולם ולקיומו אע"פ שיצא לפעמים משפט מעוקל כמו שאמרנו וזהו אמרו ובטוב העולם נדון. והרביעית והכל לפי רוב המעשה רצונו להשיב על שלות הרשעים ויסורי הצדיקים (טו) כי אולם דן הי"ת את העולם כלו ואין ספק שאם יגזור עונש על עיר או מדינה על חטאם יכשל בו גם הצדיק שבתוכה שלא חטא בפשע ההוא שעליו נשלח חרי האף הגדול על העיר וכן להפך כי הכל לפי רוב המעשה שבמדינה ולא יוכל להנצל ממנה הצדיק כי אם בהשגחה פרטית ואינו כדאי לה אלא צדיק גמור. וזהו שאמר ה' אל אברהם (בראשית י"ח) אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ונשאתי לכל המקום וגו' וגם אברהם לא התפלל שיציל ה' הצדיקים לבדם כי זה א"א אלא בצדיק גמור אשר עין לא ראתה. וככה אמרו חז"ל צדיק נתפס בעון דורו. משנתנה רשות לחבל אינו מבחין בין טוב לרע, מה יעשו גדולי הדור ואין הצבור נידון אלא אחר רובו ורבים בדבריהם. ואין ספק שהוא אל אמונה ושופט צדק ואלו הצדיק ההוא אבד בצדקו כבר יש לו לתלות העונש הבא עליו חנם באיזה חטא היה בו מקדם כי אין אדם צדיק בארץ שלא יחטא ואשם בדבר מה. וכן הדבר בהפכו לרשע המקבל טוב ואח"כ בעולם שכלו ארוך יעשו עמו חשבון לשלם לאיש כדרכיו ודברנו מזה גם כן בפרשת וירא ופרשת בא אל פרעה: