מלאכת מחשבת חלק ב שמ

הכובס וילבין הבגדים יקשה טיט חוצות וימס דונג וכדומה. לפי שיפעול הכוכב בכל מקבל כדרך קבלתו ותשתנה הפעולה כהשתנות הכנת המקבל, גם אי אפשר שיורו הכוכבים מקרי בני אדם הבאים אליו מכח דבר אחר אף אם נודע להם שישפיעו על האיש הפרטי בפעולותיו ובהכנתו כי אם כפי השפעתו וציור המערכה. יגזרו על ראובן ד"מ חיים ארוכים עושר וכבוד. איך יוכלו להצילו מרעת אנשי דמים ומרמה כי יחם לבבם להרגו נפש או לגזול ממונו בלי נטילת רשותם. ויהיו אם מוכרחים להיות לו למחסה ולמסתור נגד כל האדם אשר על פני האדמה ונגד הקמים עליו! זהו דבר מבואר הביטול. ואתה הראית לדעת (ח) שאיש אחד בימי חייו ישתנה לכמה מזגים בעבור מה שעבר עליו משנוי האויר והאוכל תחלואים ומקרי בני אדם. וישתנו מדותיו ומקריו כהשתנות מזגו. באופן שמי שבבחרותו היה ממזג אדום וכעסן אפשר שלעת זקנתו יהיה ממזג לבן ארך אפים ועצל וכן כל כיוצא בזה. ואיך אם כן יורו עליו הכוכבים ברגע הלידה? ואף אם יאמר האומר שיוכלו הכוכבים להורות שנוי והדברים מצב האויר ביום הזה ואחריו אל מה שישתנה המצב ההוא ומזה אל אחר עד קץ ימי חייו באופן שבהשתרגות השתלשלות המזגים יורו מה שבהכרח יבוא על האדם מעת לעת מספר ימי חייו כפי מה שיכריחו השמים בשפלים וישנו מזגו. אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו כי מי יגיד לאדם מה שיהיו לו מן המקרים הנולדים במקרה והזדמן כפי הנראה לנו אשר אין ממשל עליהם בכוכבים ואי אפשר שיכריחוהו ויניעוהו חיצונים. ד"מ איש היושב באיקליס ראוי שיהיה בזמן מה מהזמנים ממזג לבן כפי מזג האויר שם והמאכלים והתנועה. כי אין ספק (ט) שהאיקליס פועל הרבה בטבעי האנשים. והנך רואה שבעיר אחת רובם חכמים ובעלי ערמה ובעיר אחרת סכלים וטפשים. ואם יעלה בדעת איש לילך למסעיו לאיקליס אחר ושם יקנה מזג משונה כפי שנוי התנאים איך יגזור המזל לו מזג זה והוא לא ידע לגזור שיסע מארצו? שהכוכבים אף אם נודע שיניעו האדם לגור באשר ימצא אי אפשר שיניעוהו לגור במדינה זו ולא באחרת. וכן כל כיוצא בזה מן הדברים הבאים בקרי. מלבד (י) כי הלימוד וההרגל במדות ישנו מזג האדם כידוע ואלו פעולות בעלי בחירה. ואמרתי שלא להאריך יותר בזה כי כבר מבואר הביטול בחלומותיהם לעין כל ויותר לרואי השמש ואור האמונה המכרזת ואומרת כי (יא) כל מקרי האדם וקורותיו נטויים על ראשיהם מדעת העילה הראשונה ואף אם לנו יתראו דרך קרי והזדמן כי לא ידענו דרכי ה' הנוהג עולמו כרצונו אין נעשה פתגם הרעה או טובה אלא בדין וצדק וכפי רצון הבורא ואנחנו לא נדע. אולם מה שיש להעמיק שאלה. הוא בדבר הנראה עין בעין כי על הרוב (יב) מזג האדם הוא יכריחנו לעשות פעולותיו אל אשר יחפוץ יטנו אם לא ישתדל האיש ההוא בחוזק יד להתרעם על מזגו ולהלחם עמו עד שישפילנו לעשות כרצונו. ואמנם הדבר הזה קשה ולא ימשול אדם על יצרו כ"א אחר עמל וטורח. ואם כן משוא פנים יש בדבר השכר והעונש! כי למה יהיה עונש הנואף אשר ינאף לחמימות מזגו כעונש אשר מזגו קר ולא בנקל יסיתנו יצרו אל הזנות ואנה צדקת ה' ומשפטיו הישרים? ובדבר הזה הפליאו לדבר רבים מחכמי אומתינו ובפרט הרב בעל העקידה בשער כ"ב. ואם דבריו בסגנון אחר על הוראת וגזירת המזל מ"מ בדרך אחד יצאו אליו תורה אחת ומשפט אחד לכלם. אמנם שוא עמלו בתשובותם ואחרי לא יועילו הלכו בלכתם אחרי שרירות השפעת הכוכבים ממסילותם ועל כן נתחבטו „בארש אחוזתם וגם ראינו את הלחץ והתלאה אשר מצאתם וכל אשר יקשה לנו יקשה