מלאכת מחשבת חלק ב שלו

ובדבר הזה רע עליהם המעשה אם מפאת הנותנים הצריכים לעמול ולבוא תמיד בערים לתת צדקה ואם מפאת המקבלים שיצטרכו להרחיק נדוד מארצם. על כן אמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ פירוש לפי שהאביון מרצונו לא יחדל מקרב הארץ רצונו מאמצעות הארץ ערי הממלכה לדרוש די מחייתו וזה הוא רע ומר כמו שאמרנו על כן אנכי מצוך וגו' שתקדים אתה ותתן לו בארצך ולא תצטרך לילך בערים רחוקות ממך. או כלך לדרך זו לפי שגלגל העוני חוזר בעולם ככתוב למעלה כי בגלל הדבר הזה ודרשו בו גלגל הוא וכו' אם כן גם אתה תבוא לידי מדה זו וכשזה קם זה נופל זה שאמר כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשיך וגו' רצונו שהצדקה תהיה סבה שיברכך ה' אלהיך לך ולא לחבירך וסבוב הגלגל יהיה באופן שלך העושר יהיה ולחבירך העוני. לכן כדי שחביריך יתנו לך ולא לזרים אתם כשתצטרך נתון תתן צדקה לחבירך העני ולא לעני שאינו חבירך כי אם לא יהיו עניים אלא בארצך בהכרח היו נותנים לך. אף אמנם אין הדבר כן אלא לא יחדל אביון מקרב הארץ ירצה בכל העולם בכלל שזה פירוש מקרב הארץ כדברי בעל כלי יקר. ואם כן צריך אתה להתנהג בנימוס לתת צדקה ופתוח תפתח ידך לענייך בארצך ושיהיו אלה קודמים לעניי עיר אחרת כדי שיתנו לך ולא לנכרים

שבעת ימים תחוג לה' אלהיך במקום אשר יבחר ה' כי יברכך ה' אלהיך וגו'

הן אמת שהבטלה מביאה לידי שיעמום והיא פרצה קוראה החטאים והעונות. והטובה כאשר הושפעה לאדם תסבב הבטלה וישמן ישורון ויבעט. ואיך אם כן צונו ה' לשמוח ולחוג בשביתת מלאכה והשמחה מה זאת עושה אלא להעביר האדם מדעת קונו?! והדבר כך הוא שלא ניתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה ואין מתעסקים בה אלא מתוך שמחה ולא מתיך עצבות לב ורוח נכאה. אבל שמחה של מצוה אינה לשמוח יותר מדאי צחוק וקלות ראש כההוא עובדא דרבנן דהוי בדיחי טובא תבר קמייהו וכו' להביאם אל מידת שמחה מועטת הנכונה בלב שמח ואל המדה הממוצעת האמורה בדבריהם ז"ל אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה [כמ"ש] (מ"ב ג') ויהי כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'. אשר על כן הותרו המלאכות בחולו של מועד להרחיק מעלינו הבטלה המביאה לידי חטא. ואם היה לנו לשמוח וגם ליבטל לגמרי חוששנו מחטאת. אולם לשמוח ולעשות מלאכה או ללמוד משפטי ה' והתורה והמצוה זו היא שמחה רצויה אין בה פשע. על כן אמר כי יברכך ה' אלהיך וגו' ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח כלומר כשתעשה מעשה ידך ולא תשב ובטל אז תהיה אך שמח ירצה בשמחה מעוטה וכוונתך רצויה

פרשת שופטים

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק

אבינה במקרא ושום שכל במה שאמר בכל שעריך ולא אמר בכל עריך? גם במאמר אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך? עד שהוצרך רש"י לסרס הכתוב ועוד בה שלישיה ושפטו את העם שהלא עם העם ידבר עד הנה ומדוע אם כן לא כתב ושפטוך לנוכח? יש שפירשו אמרו תתן לך ע"ד קשוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים ומ"מ מה שאמר אשר ה' אלהיך נותן לך וגו' וקשור הדברים אינו עולה כהוגן. לכן ראיתי ונתון אל לבי שבאמרם קשוט עצמך רצו ליישבו לא על מלת תתן לך אלא