מלאכת מחשבת חלק ב שלב

רבים מהם ישובו לנהר גדול או קטן כפי מרחב הארץ ורוב ההרים ומושבם. הלא תראה שבעת הקיץ גם כי הים מלא על כל גדותיו יתחסרו הנהרות כי לא יבוא גשם ובהתפשר השלגים יתמלאון. וזה דבר ברור ואני עד בדבר כי ראיתיו בעיני בקצת נהרים. על כן אמר הכתוב עינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר כאשר יצאו בבקעה יהיו נהרות וכשיצאו בהר יהיו מעינות או תהומות

אל תאמר בלבבך וגו' בצדקתי הביאני וגו' וברשעת הגוים וגו' לא בצדקתך וגו' כי ברשעת וגו'

הקושי' מבואר כי אם הוכיח שלא יתנו הטעם לרשעת הגוים מדוע חזר ונתנו לטעם? גם למה שינה בדבורו כמדבר לנוכח וברשעת הגוים האלה ה' מורישם מפניך ולא אמר כמדבר בעדו ה' מורישם מפני כאשר כתב בראש בצדקתי הביאני? עוד חזר ושלש וידעת כי לא בצדקתך וגו'? אלא אאמין שסוף הפסוק מענה לראשו וכך ביאורו. אל תאמר בלבבך בצדקתי הביאני והדבר אינו כן אלא האמת שלרשעת הגוים ה' מורישם מפניך ולא בצדקתך. ואם תאמר אם כן שהקדוש ברוך הוא מורישם ברשעתם ולא בצדקתי למה הי"ת נתן לנו ארצם כי לא נתייחד בזה זכות המקבל לחטא הנגרש היה לו להורישה לעם אחר הראוי והזכאי? והואיל ונתנה לנו אם כן אין הדבר כן אלא מפני צדקתינו? על כן תירץ כי בחר בישראל להורישם הארץ מבין שאר האומות אף אם אינם זוכים למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו' והואיל והדבר כן תדע בבירור כי לא בצדקתך וגו'

פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכולת ה' להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמיתם במדבר

הקשה מהרי"א שהם מאמרים סותרים שאם לא יכול אע"פ שירצה לא יביאם ואם משנאתו אותם לא יביאם אע"פ שיכול? ולא עוד אלא שאם שונאם למה הוציאם ממצרים היה לו להמיתם שמה. כי אין תועלת הוצאתם להמיתם במדבר או במקום אחר כאשר נעשית מחשבתו למחות את שמם? וראוי לומר שהמצרים אמת שיחשבו גדול כח הבאת הארץ יותר מהוצאת מצרים ויאמרו שאין יכולת בו להביאם אע"ג שהיה בו כח להוציאם ואם תאמר אם כן למה הוציאם ממצרים אם ראה ויספרה שאין בכחו להכניסם לארץ? ויענו בפיהם שזה עשה ה' לעשות הרע בעיני המצרים ומשנאתו אותם שלא יעבדו אותם ישראל עוד באופן שנתחברו אל זה שתי סבות שנאת ה' אל המצרים וחולשתו להכניסם לארץ ולכן הוציאם והמיתם במדבר ולא הניחם שמה

פרשת ראה

את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וגו'

קראו חז"ל יסורין של אהבה כשאין בהם ביטול תורה. ואמרו עוד [על] (לקמן ל"ב) וישמן ישורון ויבעט אין ארי נוהם אלא מתוך קופה של בשר ולא חטאו ישראל אלא מתוך טובה יתירה שהושפעה להם. על כן הברכה קללה תחשב להם אם יבעטו מתוכה ויסורו המטים עקלקלותם מן הדרך אשר צום ה' והקללה תחשב ברכה כשאין בה ביטול תורה ותהיה סבה שישמעו בקול דיאי