מלאכת מחשבת חלק ב שלג

עניותא לישראל. הלכך נתן משה לפני ישראל דבר א' יתהפך להם לקללה או לברכה בהשתנות התנאים. וזהו שאמר את הברכה כלומר עם הברכה שאתן לכם יהיה כמוס ונכלל שתשמעו אל מצות ה' אלהיכם ירצה שלא תחטאו מרוב הטובה. ועוד שהיסורין בעצמם לא יבטלו מכם תלמוד תורה אשר תשמעו וגו' כלומר שתוכלו לשמוע דברי ה' ולא תתבטלו מלשמוע בלמודים והתורה והמצוה. אמנם היא עצמה תהיה קללה אם לא תשמעו רצונו שתתבטלו מדברי תורה ולא תוכלו לשמוע ואזניכם אל ספר התורה: ד"א את הברכה אשר תשמעו ואת הקללה אם לא תשמעו לפי שהשכר קודם ובא לפני פעולת המצוה שמתנה טובה אפילו על תנאי היא באה. אמנם הקללה אינה באה אלא אחר הפשע ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה על כן בברכה תפש לשון אשר שהוא לשון ודאי ובקללה כתב אם שהוא בספק על תנאי אם חטאו: ד"א ואת הקללה אם לא תשמעו וגו' ללכת אחרי אלהים אחרים וגו' לפי הנראה שידין ה' יתברך לשכר ולעונש על השמיעה לבד ועל המחשבה וזה יצדק במחשבה טובה שהקב"ה מצרפה למעשה אלא לרעה איך ידין ה' על הרהורי הלב בלי מעשה לכך בא הכתוב לתרץ כי יש חושבי מחשבת און שהי"ת מצרפה למעשה ואלו הם הרהורי ע"ז התלויים בלב למען תפוש את ישראל בלבם וז"ש ללכת אחרי אלהים אחרים

ושמרתם לעשות וגו': אלה החוקים והמשפטים וגו' כל הימים אשר אתם חיים על האדמה: אבד תאבדון וגו'

צריך לדקדק למה נכפלו בזה הדברים האלה ולא עירבם יחד ושמרתם לעשות כל הימים וגו'? ועוד אלה החוקים ולא פירשם? גם אבד תאבדון אין בו קשר לשלפניו? ואומר אני כי בא הכתוב להשיב לנוכראין שבינינו האומרים שהיה ראוי לחדש תנאי הדת כפי הזמן ושבכל דור ודור יש להשיב תורה ונימוס כאשר יוכשר ויהיה צדיק בעיניהם בדור ההוא. על כן כתב משה ושמרתם לעשות היום הזה החוקים והמשפטים ואלה החוקים והמשפטים בעצמם תשמרו לעשות בארץ וכל הימים אשר אתם חיים כי לא איש אל ויכזב ואין לבדות מלבנו תקון וחדוש. אלא אבד תאבדון וגו'

כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו וגו' והלוי אשר בשעריך וגו': השמר לך פן תעזוב וגו'

אם הלוי אשר בשער יאכלנו מבואר שלא יעזבנו ולמה כפל השמר לך וגו' לפי הפשט ושניהם דבר אחד? גם כל ימיך על אדמתיך הם דברי מותר? ונראים הדברים מוכיחים ומזהירים לבל יאמר אדם הואיל ונתחייבתי להאכיל הלוי מעשרותי בירושלים בשלש רגלים למה אתן להם שמני ושקויי גם בעירי ואעשה להם בביתי ובחומותי יד ושם? די להם במה שאעניקם בירושלים במקום אשר יבחר ה'! ויהיו אם כן הלוים בעירך מוטלים ברעב ובחוסר כל. צוה הכתוב שאם עשה המוטל עליו בירושלים כאשר צוה ה' ארחות צדיקים ישמור גם בביתו השמר לך פן תעזוב הלוי שאר ימיך על אדמתיך ובארצך כדברי רש"י אם אין לך לתת לו מחלקו תן לו מעשר עני וכו' ותמיד יהיו עיניך ולבך אליהם כל הימים ועניים מרודים תביא בית

כי תאוה נפשך לאכול בשר בכל אות נפשך תאכל בשר

בא להזהיר על רבוי התאוה (א) כי כל עוד שיתאוה וישאף האדם בדבר עוד