מלאכת מחשבת חלק ב שכו

ובפרט בעשרת הדברות לקמן לא תעשה לך פסל וכל תמונה וגו' למה הוזכרה עוד כאן ולמה יצאה מכללן? ג' מה רצה להורות בהפסיק הענין ואמר ואותי צוה ה' ללמד אתכם וגו' ואח"כ חזר לדבורו הראשון כי לא ראיתם כל תמונה? ד' באשר ראינו שלא אסר העבודה בפסל ובתמונה אלא העשייה לבד אולם בצבא השמים נאמר ונדחת והשתחוית להם ועבדתם וידוע כי גם בפסילים אם לא יעשום לעבדם אלא ליופי ולנוי אין החטא חמור כל כך? ה' באמרו אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים כי הנה אין הי"ת מחזיק ידי עוברי עבירה לומר שנתן אותם לעמים לעבדם והבא לטמא אין מסייעין אותו מן השמים לאמר לו לך עבוד אלהים אחרים? ואע"פ ששנו חז"ל לתלמי המלך להאיר לכל העמים. ויהיה כך פירושו. האמנם עוד יקשה למה חלקם להאיר לכל העמים והלא יאירו גם לישראל והיה לו לומר אשר חלקם להאיר דרך כלל? ו' כי אין זה טעם לשבח על שלא יעבדום כי גם אם לא חלקם להאיר אין נכון לעבדם? ז' על אמרו ואתכם לקח ה' וגו' הנה זה הרבות דברים בלי ענין למה שלפניו ושלאחריו? ח' בטענת משה וה' התאנף בי על דבריכם וגו' ואנחנו לא מצאנו שדברו דבר עד שיעשן אף ה' עליו בשביל דבריהם? מלבד שגם הדבור הזה חוץ לענין שאנו בו כי לא הזכיר כאן סיפור מי מריבה שהקציפו למשה בעבורם? ט' בהוסיפו כי אנכי מת וגו' וכבר אמור וישבע לבלתי עברי וידוע שאם לא יעבור שימות טרם עברו וכל שכן שחזר ואמר אינני עובר את הירדן? י' ואתם עוברים וירשתם וגו' וזה אינו טעם שלא יעשו תמונות? ואם הוא סיפור אחר לעצמו מדוע חזר ואמר השמרו לכם וגו' ועשיתם לכם פסל? י"א במה שהרבה והפליג בדברי מותר פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם אשר כרת עמכם ונוח שיאמר פן תשכחו דברי אלה האמורים עד הנה מבלי שיזכיר אשר כרת עמכם? י"ב יפלא מאד דבור משה כאשר אמר ועשיתם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלהיך. וכבר הי"ת לא צוה מעולם לעשות פסל ותמונה אדרבא אסר לעשותם עד שהוכרח רש"י לפרש ציוך שלא לעשות והעיקר חסר מן הכתוב? י"ג מה דמות אשר יערכו לה' אש אוכלה אל קנא להפחיד ולהפריע העם ממעשה הפסילים? אולם בהיתר הספקות ראוי לזכור אשר הבאנו במקום אחר ולדעת הוללות וסכלות העם ההולכים בחשך מימי קדם אשר האמינו רבים מעמי הארץ. כי להמשיך שפע ה' על ברואיו שישגיח ממכון שבתו עליהם ועל זרעם יצטרכו לאמצעי ממוצע בין כבוד רוממותו לשפלותנו ויהיה האמצעי ההוא תמונה לנגד עינינו ודמיוננו יתפעל בחוש בראותו צורה מוחשת ותמונת כל סמל כדברי בעל הכוזר. זאת היתה כוונת דור אנוש כידוע וזאת תהיה חטאת ישראל בעגל כאשר אמרו (שמות ל"ב) עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו תראה משם בזה מה שפירשנו עליו. ואם שגגה כזאת יצאה במחשבותיהם ונתרשם בשכלם הטעות הזה תמיד ישובו לסורם בסור המונע אשר יוכיחם בשבט פיו וברוח שפתיו. על כן ביותר צריך להוכיח ישראל שישמרו הדבר הזה ואל ישעו בדברי שקר. כי אמנם זה יביאם ברוב הימים להשתחוות לאמצעיים ולעבדם לאלהים אחרים כאשר קרה לדור אנוש. על כן הורע למשה בעבורם במי מריבה. ואע"פ שהבאנו על חטא זה פירושים שונים כפי דעות המפרשים. אמרתי להודיעך בו פירוש חדש נכון בעיני ואמיתי מכל מה שדברו הראשונים. והוא כי בראות העם שכל ניסי ה' על ידי אמצעי באו ושמשה היה מפליא לעשות במטה הזה אשר יעשה בו את האותות נתרשם במוחם זה הענין. וחשבו כי כל פעולות הי"ת אלינו צריכות לאמצעי להתחבר בין הפועל שכליי למקבל חמריי עד כי א"א שנשיג באלהיות אם לא באמצעות איזו צורה תהיה מחוברת משכל וחומר. ואמנם הי"ת להסיר מלבם הדעת הנפסד הלזה ולהראותם שאין במטה