מלאכת מחשבת חלק ב שכז

צורך לפעולותיו צוה למשה ולאהרן שידברו אל הסלע ושלא יפעלו דבר במטה אדרבה יקחוהו בידם וישאר בהם יושב ודומם ויראו נס המים בלי אמצעי. ומשה יען אשר לא שמר משמרת ה' והכה במטה הסלע פעמים היה הכרחי שלא יביא ישראל אל הארץ באמרו לכן לא תביאו וגו' ואין הכונה בזה שלכן יענישם ה' שלא יביאו הקהל כי מה לתבן את הבר ואין מדה כנגד מדה שיענישם לבל יכנסו לארץ הואיל וחטאו במי מריבה והיה נכון שידונו גם המה במים הואיל ובמים קלקלו? אלא לפי שחטאו וסבבו שתסתרג במחשבות העם האמונה הכוזבת שצריך ה' לאמצעי ולא קדשו שמו ברבים להסיר המכשול מדעתם. הנה בהכרח הוצרך הי"ת לעשות שמשה ואהרן לא יביאו ישראל אל הארץ כדי שמזה העם ילמדו שאין הי"ת צריך לאמצעי להכניסם לארץ ומכאן והלאה הוא בעצמו יפעול הנסים עמהם ויתקן המעוות שעוו. הנה מה שאמר לכן לא תביאו אינו הבטחת העונש על חטאם אלא הגדת דברים מה שצריך שיארע להסיר הטעות מלב העם הואיל ולא הסירוהו במי מריבה. לפיכך עתה שבא משה להוכיחם התחיל על מעוט האמונה ואמר שאל יחשבו בשום זמן שיצטרכו לאמצעי בינם ובין אלהיהם כי הנה מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים ואין צורך לשליח. והביא ראיה ממעמד הר סיני אשר בלי ספק שמה כל איש מישראל שמע קול אלהים מבלי אמצעי וזהו שאמר הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי אשר ישמעון ליראה אותי כל הימים רצונו כשיראו שאני בכבודי דברתי עמהם וישמעו דברי מפי אז ילמדו ליראה אותי בעצמי מבלי אמצעי וזהו אומרו קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים כדי שלא יעלה על דעתם ויתפעל דמיונם באיזו צורה שתהיה. ואמנם הוסיף משה ואמר ואותי צוה ה' ללמד אתכם ירצה אל תאמינו שאני הייתי אמצעי ביניכם ובין אלהיכם ושמבלעדי לא היה אפשר לשמוע דברי ה' כי הנה אנכי לא באתי אלא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לשמור ולעשות לא להתמצע ביניכם. לכן ראוי שתשמרו מאד לנפשותיכם שלא לקצץ בנטיעות האמונה הזאת הכוזבת ולא תעשו פסל תמונת כל סמל תבנית זכר ונקבה וגו' לא לעבדו שלא נחשדו ישראל על כך כי מי בער לא ידע שהמה נבראים ולא בוראים אלא להיותם אמצעיים כאשר בדעתכם הנפסדת. ולכן לא כתב כאן והשתחוית להם ועבדתם כאשר יכתוב בצבא השמים לפי שזה יביאם אח"כ להשתחוות לצבא השמים. וזהו שאמר פן תשא עיניך וגו' והוא טעם למה שכתב שלא יעשו צורות שכאשר יתיר לעשותם לאמצעיים סוף סוף יקבלו לאמצעיים צבא השמים להדר כבוד הודם וימשך רוע והפסד שיעבדום וישתחוו להם. כי אע"פ שבתמונות אשר בינינו מתחת בארץ אין כאן בית מיחוש כי מי כסיל לא יבין את זאת שהם בהמה המה להם תבנית שור או חיה וכל בהמה לטבח תובל. אך אמנם צבא השמים מעשה ה' כי נורא הוא בקל נמיר כבודם בעבודה והשתחוויה כאשר קרה בעגל שהוא תבנית תמונה דבי עלאי על השמים כבודו וישתחוו לו ויזבחו לו. ואולם מה שאמר אשר חלק ה' אלהיך אותם להאיר לכל העמים רצונו להוכיח אומות העולם עע"ז ולשמש או לירח אשר יקבל גוי גוי אלהיו. ד"מ זה יקבל לאמצעי עליו השמש וזה הירח וזה כוכב מאדים וזה נוגה בא הכתוב להאשימם ולהגיד סכלותם כי מי שקבל לו השמש לאמצעי היה ראוי שהשמש לא ישפיע על גוי אחר מבלעדו וכן כל כוכב וכוכב. והדבר אינו כן אלא כל הכוכבים בכלל מאירים ומשפיעים לכל העמים בכלל אשר תחת כל השמים באופן שאין אחד מהם מושל על אומה לבדה אלא על כל האומות לפי שה' חלק אותם להאיר ולא להיות אמצעיים בפרט על עם ועם. ואתכם לקח ה' וגו' לא ע"י שליח אלא בכבודו ובעצמו להיות לו לא נחלה.