מלאכת מחשבת חלק ב שכה

לא תוסיפו על הדבר וגו' ולא תגרעו ממנו לשמור את מצות ה' אלהיכם וגו'

לפי שההוספה או המגרעת בדבר תוליד מעוט השמירה בו (א) כי יאמרו שאין ממש בדבר כאשר ניתנה רשות להוסיף או לגרוע בעשייתו. הלכך צוה הי"ת שלא להוסיף ולא לגרוע על הדבר כדי שנשמור מצותיו: ד"א כי אמנם כל מצות ה' בחכמה ניתנו והנה קשורות זו בזו כשלשלת ואם תבטל אחת נתפרדה החבילה ואם נוסיף עוד עליהם באשר מלייהו נפישן לא מצית לקייומינהו כולהון. ואנחנו בדור הזה נסינו באלה כי ברוב דברים ומנהגים רבים הוסיפו על המצות דלת הארץ מוכרחים לעזוב ולשכוח העיקר פקודי ה' ישרים אין בהם נפתל ועקש. לכן הזהיר משה שישמרו מה שצוה ה' ודים ולא יוסיפו ולא יגרעו ממנו

ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה

הואיל ורבים יחשדו המושל שירצה תורות וחוקים להנאתו ולטובתו ולכבוד עצמו הוא דורש שתתקיים ממשלתו על העם. והנה כאשר צוה משה לקיים בכיוון כל מה שציווה אותם הוכרח להוסיף כמתנצל שאין זה להנאתו אלא שכך רצון הי"ת כי ה' לבדו עשה שפטים בעובדי בעל פעור ואין בזה קנאה למשה האיש לפי שקנאת ה' תעשה זאת. ואתם הדבקים בה' חיים וקיימים. והטעם שלי אין נפקותא בדבר כי כבר אני מת ואינני עובר את הירדן וכל המצות והחוקים שצויתי אתכם צויתים לעשותם בארץ אשר אתם בהם ולא אני ומה הנאה אלי אם תעשום או לא כאשר אינני עליכם לראש ולקצין! מזה ראיה שהי"ת ציוה אותם לטובתכם ולא מלבי ולטובתי

רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה: כי מי גוי גדול וגו': ומי גוי גדול וגו'

אמת שהחכמה לא תעמוד בגדולים אשר בארץ. כאשר ידענו כי (ב) כל איש אשר חננו אלהים עושר וכבוד על הרוב אין חכמה ואין תבונה בו. ובהפך איש תושיה יתגלע יבלע וישחית מעשהו ואין החכמה מצויה אלא בדלים כי לא לחכמים לחם ולנבונים עושר. וע"ז אמרו חז"ל כל ימי עני רעים זה בעל תלמוד רצונם שהעוסק בחכמות לשמוע בלמודים לא יעשיר ולא יהיה לו שעת הכושר ועת רצון. גם ידוע כי הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו וישמן ישורון ויבעט על כן יאי עניותא לישראל בעבור ישמרו חוקי האל ותורותיו ינצורו. אולם בישראל מעשה ניסים נאמרו רק עם חכם ונבון וידענו כי אכין ורקין מעוטים הן באמרו שרק אך בישראל ישמרו הדבר הזה שהוא עם חכם ונבון אע"פ שהוא גדול שלא כדרך כל הארץ. והוסיף להפליא פליאת העמים שיאמרו מי גוי גדול אשר בגדלו וברום לבבו עוד יש לו אלהים קרובים ולבו שלם עם אלהיו לא יבעט בו ועוד מי גוי גדול ובגדולתו עוד יחכם ויש לו חוקים ומשפטים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו?! כזה וכזה היה תמה שלמה באמרו (קהלת ב') וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלים אף חכמתי עמדה לי. כי זה הוא פלא באמת שלא כהרגל העולם

וידבר ה' אליכם מתוך האש וגו': עד כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא

השאלות בפרשה רבו למעלה א' מדוע בא הכתוב בנותן טעם למה לא יעבדו ישראל ע"ז לפי שלא ראו כל תמונה בהר סיני. היעלה על הדעת שאם ראו דמות זקן כדברי חז"ל ודמות גבור על הים שיעבדו אל זקן ואל גבור ישתחוו לו ויזבחו לו הייטב בעיני ה'? ב' אם האזהרה הזאת כפולה ומכופלת בתורה