מלאכת מחשבת חלק ב שכב

ביד האמורי להשמידם ולכן לא בחרו לעלות לארץ כי פחדו פחד. אבל הראו עצמם כאילו האל אינו רוצה שיעלו הואיל וסבב הדבר שימסו התרים את הארץ את לבבם. כאשר ידוע (ג) כי גם איש גבור חיל כאשר יכנס בקרבו מורך וימס לבבו יתהפך להיות ירא ורך הלבב והגבור יאמר חלש אני. זהו שאמר ולא אביתם לעלות פירוש אתם לא רציתם לעלות אל הארץ כי יראתם וחשבתם שהקב"ה שונאכם ותמרו את פי ה' אלהיכם. אולם ותרגנו וגו' ודברתם באהליכם בצנעה בשנאת ה' אותנו אבל מה שאמרתם בפרהסיא אנה אנחנו עולים אחינו המסו כלומר אנו רוצים לעלות אבל אחינו המסו: ד"א נמשך הדבר אל סוף מעשיהם. כי בתחילה בקשו תואנה ולא אבו לעלות ברצות ה' וסוף סוף אבו למרות עיני כבודו ולומר הננו ועלינו ויהינו לעלות ההרה כאשר לא רצה הי"ת כמה שאמר. ותמרו את פי ה' ותזידו לעלות ההרה. והכא תנא והדר מפרש לא אביתם לעלות כי אמרתם בשנאת ה' אותנו ואח"כ ותמרו את פי ה' אלהיכם ורציתם לעלות כאשר לא רצה ה' שתעלו

ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' אלהיכם

צריך לעיין מדוע הפסיק הענין בין סיפור חסדי ה' בפסוק הזה כי הנה כתוב לפניו ה' אלהיכם ההולך לפניכם וגו' ובמדבר אשר ראית, אשר נשאך וגו' ולאחריו ההולך לפניכם בדרך וגו' והפריד ביניהם בכתוב הזה ללא צורך? ונראה שהכל טעם אחד על רשעי ישראל ולכל פשעיהם לכל חטאתם ומעוט אמונתם בה' ושלא יאמינו מה שיראו בעיניהם מגודל חסדיו ומכ"ש שלא יאמינו מה שיבטיח לעתיד לבוא. על כן כתב אתם ראיתם בעיניכם מה שעשה למצרים ובמדבר הזה לכם וגם בדבר הזה ירצה בניסים האלו אינכם מאמינים בה' אלהיכם כדבר שכתוב (שמות י"ז) היש ה' בקרבנו אם אין אם ה' הפועל הניסים או אם מקרה המה להם. אע"פ שהוא הולך לפניכם וגו'. בדבר ההוא. וכל שכן שלא תאמינו בהבטחתו לעתיד

זולתי כלב בן יפונה הוא יראנה וגו': עד יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבוא שמה וגו'

ויש להתעורר על מה שלא כתב זולתי כלב בן יפונה ויהושע בן נון בדבור אחד ולא יפרידם בשני מאמרים? וגם יהושע מלא אחרי ה' ולא הוציא דבה ולמה הבטיח בשכר זה כלב לבדו? ועכשיו נראה שיהושע הורשה ליכנס בשביל עון משה הואיל והוא לא יבוא שם וע"כ הוצרך לעלות יהושע תחתיו? ועוד יש להפליא על מאמר משה גם בי התאנף ה' בגללכם ואין הדבר כן אלא נענש בחטאו על מי מריבה ולא בעון מרגלים? וקרוב בעיני שמשה רבינו ע"ה, ידע קודם דבר המרגלים שיהושע מכניס כאמרם ז"ל שאלדד ומידד ככה התנבאו במחנה. וכאשר שמע בפרשת שלח גזרת הי"ת ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וגו' והביאותיו אל הארץ וגו'. ולא זכר בשכר זה יהושע גם כן שגם הוא היה באותו מעשה? אפשר שחשב שיהושע לא זכה לזה הואיל והי"ת לא זכרו להביאו שמה עם כלב. וגם הדין נותן לו שיהיה זכותו כזכות כלב בדבר הזה כי אם יהושע אמץ את לב העם לעלות אל הארץ אפשר שלכבוד עצמו יהיה דורש כי הוא יהיה המכניס והוא ימלוך תחת משה והיה אצלו גם כן מפורסם נבואת אלדד ומידד ולא כן לכלב שמלא אחרי ה' מאהבה. גם משה בטח שלא תתאמת נבואתם הואיל