מלאכת מחשבת חלק ב שכא

מושל אלא כאשר יעשה ויצליח. כי ההמון ידין וישפוט הדבר מאחריתו באופן כי אם יעשה איש פעולה מה ויאונה טוב כפי המחשבה בפעולה ההיא ישבחוהו המון הכסילים ואם יקרה רע יגנוהו אע"פ שהפעולה טובה בעצמה והשכל יגזור עשייתה אלא שקרה מקרה רע כי אין אדם שליט ברוח. והטעם כי הכסיל יחשוב הדבר לפי התכלית ולא לעצם הדבר. וכן כתוב בשאול אחרי הכותו את (הפלשתים) [עמון] (ש"א י"ג). וכן ביהושע (יהושע א') כאשר שמענו אל משה כן נשמע אליך וגו' רק חזק ואמץ רצונם שישמעו אליו אך בתנאי שיחזק ויצליח להועיל להם. וכן ביפתח (שופטים י"א) ונתן ה' אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש כי ידע שאם לא ינצח האויב יגרשוהו מאתם. על כן משה כאשר עשה ביום הזה ונצח סיחון ועוג ופעולתו הטיבה להם לקח לו רשות להוכיחם והאמין שישמעו לדבריו גם משה עצמו כתב כזאת במקום אחר ואמר (לקמן ד') וזאת התורה אשר שם משה וגו' אלה העדות וגו' אמנם בעבר הירדן בארץ סיחון אשר הכה משה וגו' ויירשו אח ארצו וגו' מערוער וכל הערבה וגו' והתחילו לנסות הטוב וההצלחה אז טוב לו לתת להם חוקים ומשפטים וישמעו אליו. וכיוצא בזה דברנו בפרשת בא בפסוק ויעשו כל בני ישראל. וכן בפסוק (בראשית מ"ב) ויוסף הוא השליט

טוב הדבר אשר דברת לעשות: ואקח את ראשי שבטיכם וגו'

האיש משה ענו מאד בקש שיבחרו בראשם את אשר ייטב בעיניהם שנאמר הבו לכם אנשים וגו' שלא חשב עצמו ראוי לכך. אמנם הם ענו לו כי הדבר אשר דבר טוב הוא בעצמו לעשותו והוא יבחרם בשכלו וכן שמע לדבריהם ולקחם

שמוע בן אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו

לפי שהדיין המדבר עם הבעלי דינים בפנים של זעם יסבב שלא יאמרו האמת מפני היראה. אבל כאשר הוא מעורב בין האנשים ופנים בפנים ידבר אליהם בפנים צהובים יתן להם פתחון פה שיבטחו בו ויודו לו האמת כאשר ספרו מעשה על שופט אחד מימי קדם. לכן אמר שמוע בין אחיכם כאח כרע באחוה וריעות אז ושפטתם צדק כי יגלו לכם מה בלבם: ד"א מלך אוהב משפט ילך בהצנע לכת באישון לילה ואפלה מלובש בגדי חופש לשמוע מה ידברו וידע האמת לאמתו לשפוט צדק ככתוב בספר מלחמות למלכי התוגר. וגם ספרו ממלך שראה בלילה מתעוללים על היהודים ובבקר הצילם. זהו שאמר שמוע בין אחיכם בין המון העם ושפטתם צדק: ד"א כשיתנהג האדם במדה טובה (ב) ויכפול הפעולות בה אזי יעשנה אף בזמן שאין לו לעשותה כי ישוב הדבר להיות לו לטבע כאשר אמרנו פעמים. על כן מצווי המדיני שיעשה אדם משפט בין איש ובין אחיו בארצו ולא נצטוה לשפוט האורח נטה ללון אשר לא מזרעו הוא. אבל כאשר הורגל בדין ובאמת בין אחיו בארץ מולדתו ימשך שגם ישפוט תבל בצדק אל אשר איננו אחיו. זהו אמרו שמוע בין אחיכם ובדבר הזה תרגלו לשפוט צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו גם לגרים ותושבים

ולא אביתם לעלות ותמרו וגו': עד אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו וגו'

יש שפירשו במלת ותרגנו שדברו אחד בפה ואחד בלב. וראוי לבקש על מה החנופה הזאת? ואמרתי אני שהם חשבו בלבבם כי ה' שונאם ומבקש להביאם