מלאכת מחשבת חלק ב שטו

אם יראו וגו'. והנה היה אפשר שה' יתברך ימית את כל קהל האנשים ביום אחד או מקץ שנתים ימים ויהיה תועלת לקטנים שיכנסו תכף לארץ. אמנם צוה ה' שינועו במדבר ארבעים שנה עד תום כל הדור ויהיה עם זה עונש גם לקטנים שלא נכנסו לארץ עד תומם מקרב המחנה. לכן הוסיף ואמר ויחר אף ה' בישראל רצונו בקטנים ויניעם במדבר ארבעים שנה וגו'. ולכך גם אתם אם תחטאו ותניאו את לב בני ישראל תסבבו שעוד יוסיף להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה שימותו גם הם במדבר בשכבר זקנים המה

ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם

כל דברי הפסוק הזה מיותרים לאין צורך. מאחר שכבר אמר ולמה תניאון וגו' מלבד שאין בהם תבונה. ואם רצה להפחידם בעונש. היה לו לומר ואם לא תעשו כן לא תהיה לכם הארץ לאחוזה. ובזה היה התנאי כפול? ואמרתי גם אני שיש הפרש רב (ד) בין החוטא כאשר הוקרה לו מקרה בלתי טהור ושהעון מצאו ולא חשב בו. ובין החוטא אשר ימצא עילה לפשוע ולמרוד וילך הוא למצוא העון כאשר כתבנו בפרשת בראשית. כי הנה לראשון אין כ"כ מן האשם כי יצר לב האדם רע ובאותו פרק אין כל אדם יכול לעמוד בניסיון. כמאמרם ז"ל מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ופירשו בו הואיל ובעלי תשובה צריכים לנסות עצמם באותה עבירה. ואולי הצדיק הגמור לא יוכל לעמוד. וכן אמרו הרהורי עבירה קשים מעבירה. ואיך אפשר שהמחשבה חמורה מן המעשה. אלא רצו לומר שהמהרהר לעשות עבירה והולך אחריה גדול מן העבירה עצמה הנעשית בהיסח הדעת ובאה לידו בלי קדימת מחשבתו בה. והנה אם בני גד וראובן היו בתחילה חושבי מחשבות לבלתי עבור את הירדן לרשת אחוזה ולהניא את לב בני ישראל זה היה נחשב להם מרד ומעל בהיותם הולכים במחשבתם אחרי החטא ולמצוא העון ולא הלכו עמו בקרי והזדמן עד שיחטאו בזה ביתר שאת על שאר אחיהם בני ישראל אשר זה לא שאלו. אך אמנם כאשר זה לא עלה על לבם אלא בחרו להושיב טפם ומקניהם ולעבור חלוצים אף אם אחר כך מאהבת טפם וקניינם יעברו תורות וישובו מדבריהם ולא יעברו הירדן לפני החלוץ לא יהיה נחשב כל כך מן הפשע כאשר בתחילה מן הטעם שעתה העון מצאם ואהבת ילדיהן עכבתם מלעשות מה שהיה בדעתם. על זה אמר ואם לא תעשון כן וגו' פירוש אז לא תהיה חטאתכם כל כך גדולה וחזקה כי אף אם לא תעשון כדבריכם הנה חטאתם לה'. אבל דעו חטאתכם אשר תמצא אתכם לפחות החטאת ימצא אתכם ולא אתם העון ובזה תרויחו שפשעכם לא יתגדל כאשר באופן הראשון. ומכל מקום בנו לכם ערים והיוצא מפיכם תעשו ולא תחטאו מכל וכל גם בחטא הקל

פרשת מסעי

אלה מסעי וגו': ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם

ראוי ליישב הכפל והשנוי בראש מוצאיהם ואחר כך מסעיהם ולבסוף תחילה מסעיהם ואחר כך מוצאיהם? גם ויכתוב ואלה בפסוק אחד צריכים ביאור. ואמנם ראינו במסעות האלה שהובאו בפרשה אשר לא נזכרו עד הנה בדרך