מלאכת מחשבת חלק ב שיד

מקנה לא חפצו בה. וכאשר נעשית מחשבתם לאחר זמן באו ושאלו הארץ להם לכן לא מצאו בבני ישראל איש יחלוק עליהם וישאל גם לו את הארץ: ד"א הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל רוצה לומר אין לשום שבט לערער ולומר למה תנתן הארץ הזאת לכם ולא לנו הלא כל ישראל היו בטורח המלחמה והכבישה? לכך תירצו זו היא ארץ אשר הכה ה' על פני כל העדה וכלם רואים ולא עמלו בכבוש

ויאמר משה וגו': עד בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם והיוצא מפיכם תעשו

ראוי לדקדק מה שאמר ולמה תניאון בוי"ו מוסיף על הראשונים? ואשר צעק משה כה עשו אבותיכם וגו' מה ענין מרגלים אל הדבר הזה אלו חטאו בהוצאת דבה ואלו לא הוציאו דבה? ומה שאמר ויגשו אליו ויאמרו ואם היו מדברים עמו בהכרח היו קרובים אליו מבלי שיגשו עוד? ועוד יש להבין בשני התנאים שאמר אם תעשו את הדבר הזה אם תחלצו ומהו התנאי הראשון הנאמר בדבר הזה ואם רצונו שיבנו גדרות צאן וערים הנה אין זה תנאי לשיעברו חלוצים אדרבא אלו לא הניחו בניהם מקניהם וכל קניינם בערי הגלעד אין ספק שילכו אל ארך כנען ותהי יראתם על שהיו מניחים בניהם מעבר לירדן שיש לספק שמא לא יעברו מאהבת בניהם ורכושם? וכמו כן מה שכפל עוד בנו לכם ערים וגו' כי זה אין תנאי שיעברו? וכן והיוצא מפיכם תעשו כבר אמור פעמיים? ונאמר בהיתר הגמגומים האלה. כי שתים רעות עשו בני ראובן וגד בדברם אל משה. אחת ששאלו שלא כהוגן שאחיהם יבואו למלחמה והמה ישבו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. והשנית כי לא שאלו בחשאי בינו לבינם. אלא בפרסום להניא את לב השומעים ויביאו מורך בלב העם. ועל שתיהם הוכיחם משה. על הראשונה האחיכם יבואו למלחמה ועל השנית ולמה תניאון וגו' לשאול זה בקול רם באזני כל העם. כה עשו אבותיכם המרגלים שלא השיבו אלי דבר בחשאי אלא אל כל העדה בהקהל כאשר אמרנו בפרשת שלח והניאו את לב אנשי ישראל. על כן בני גד ובני ראובן בחרו לתקן שתיהם. וראשונה על אמרם בפנו הקהל. עתה ויגשו אליו בלחש לדבר באזנו בסתר. ועל שהקשה האחיכם יבואו למלחמה וגו' תירצו שאף המה יעברו חלוצים. וכדי שיאמין כי כנים דבריהם הוסיפו גדרות צאן וגו' וערים לטפנו כלומר אל תחשוב שנתעכב בזה כל אנשי המלחמה כי בהפך לא נכנס בהנה ולא נבנה אלא גדרות צאן וערים לטף. ובזה יודע איפה כי כוונתנו לקיים דבורינו כאשר לא נעשה בתים לשבתנו אלא לצאן ולטף לבד ואם כן בהכרח מחשבתנו לילך עמכם כי אין מקום לנו ללון. וישמע משה וייטב בעיניו. על כן ענה אם תעשון את הדבר הזה פירוש שלא תבנו מקום לכם לשבת אלא לטפכם ולמקניכם. ועוד תעברו חלוצים וגו'. ולכן אני עצה טובה משמיע לכם שתכף ומיד תבנו ערים לטפכם וגדרות לצאנכם לבדנה וידעו הכל בייחוד כי היוצא מפיכם תעשו שאל"כ ייראו מכם שלא תעברו חלוצים

ויחר אף ה' ביום ההוא וגו': אם יראו האנשים וגו': ויניעם במדבר עד תום וגו'

כוונת הפסוקים שאוי לרשע ואוי לשכנו. ועון האנשים אשר חטאו בענין המרגלים היה סבה שגם הקטנים שלא הגיעו לעשרים שנה נענשו. וזהו אומרו ויחר אף ה' ביום ההוא שלא חרה אפו אלא באנשים מבן עשרים שנה ומעלה והיה ענשם