מלאכת מחשבת חלק ב שג

ההוא המוכרח שכר או עונש על אותה הפעולה. והביא לנו הי"ת דבר בלעם ללמדנו הדבר הזה. כי הואיל ה' לברך את עמו ישראל וע"כ ציוהו לא תלך עמהם באסור איסר על נפשו. אבל הניחו ברשות עצמו באומרו קום לך אתם. והגיד הכתוב כי באשר הוא שם ברשותו הוא לא היה מקיים דבר ה' אבל יאור את העם על כן שלח אליו מניעים להטות לבבו לעשות מצות ה' יתברך ויתייצב מלאך ה' לשטן לו. ואם עד הנה לא שמע אליו ויפתח ה' את פי האתון ודברה כדבר איש אל רעהו. ובחר בפלא ההוא נגד הטבע להראות לבלעם שהי"ת יוכל לפתוח פי האתון קשת ההבנה מכל בעל חי ומכ"ש שיכול להטות לשון האדם שידבר כרצון ה ולא כרצונו. ואולי בזה בלעם יתפעל במחשבתו יהרהר תשובה בלבו ויחזור ועוד יזכה לשמוע ברשותו פי ה'. אולם כאשר גם במניעים ההם לא חזר בו ועוד יוסיף סרה למרות עיני כבודו הוכרח לאחוז בהכרח גמור וישם ה' דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ששם הדברים בפיו לא יוכל לדבר דבר אחר בלעדם וזהו הסרת הבחירה מכל וכל ואע"פ שידע ה' מה שיהיה ושעכ"פ אם לא מצד ההכרח לא ישמע בקולו מ"מ רצה הי"ת להביא ניסיון זה ולספר לנו המראה הגדול הזה לבנין אב להגדיל ענשו של בלעם כאשר ידע ה' שגם במניעים לא יעמוד לא יאבה ולא יאזין: זהו מה שראיתי להעיר אזנך בדרוש הלזה על דרך סוד האמונה. אולם עוד מה שירמזו הכתובים והסיפור כפי פשטם אחרי השקפת העיון במה שדברו המפרשים עליו. ראיתי להתעורר ראשונה בספקות הנופלות. ואחר כך בתירוצם נבוא אל יישוב דברי הפרשה

הספק הא' יפלא מאד במה שחרה אף ה' עליו כי הולך הוא אחר שנתן לו רשות באמרו קום לך אתם ואח"כ חזר והרשהו לילך שנאמר לך עם האנשים ואפס את הדבר וגו'? וכתב בעל כלי יקר שהי"ת לא הרשהו לנסוע אלא עם שרי בלק שבהיותם שרים ונכבדים לא יפצירו בו כ"כ לקלל כמו שרי מואב והוא לא כן עשה אלא הלך עם שרי מואב ולא בלק כאשר תראה בדבריו. ומ"מ לא יספיק לתרץ הכל. ועדיין צריכים אנו לבאר לדבריו למה לא אמר הכתוב לך עם שרי בלק אלא אמר לך עם האנשים לבד ולא קראם שרים וכבר באו לקראו שניהם שרי מואב ושרי בלק? ועוד איך נאמין שיפצירו יותר שרי מואב בו משרי בלק והרי עינינו לנכח יביטו כי כוונתו להרע ויותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק? ועוד בחרון אף ה' עליו על כי הולך הוא ולא אמר ויחר אף ה' כי הלך עם שרי מואב והעיקר חסר ל גם מה שאמר קום לך אתם ולא קום ולך עם שרי בלק? ל סוף דבר תשובתו הרמתה לא תעלה ולא תספיק ליישב הדבר על אפניו. ב' שפעם יכנה השלוחים בשם שרי מואב ופעם בשם שרי בלק. יאות לנו לשאול אם שניהם אחד למה שינה שמותם ואם שנים שרים היו למה לא יקראו כלם יחד בכל מקום אלא פעם יזכיר שרי בלק ופעם שרי מואב? ג' באמרו אם לקרוא לך באו האנשים שכבר מפורסם שבאו לקרוא אותו ולמה אם כן תלה הדבר בספק? גם מדוע קראם אנשים ולא שרים? ד' כשאמר לו בלק הלא שלח שלחתי אליך לקרוא לך למה לא הלכת אלי. מה יתרון מצא בלעם בתשובתו לו הנה באתי אליך עתה כי זה איננו מענה נכון ומספיק שבא עתה לאשר לא בא מקודם? ה' באמרו והנה ניצב על עולתו הוא וכל שרי מואב כי מה לי לידע אם היו שמה כל שרי מואב או מקצתם? ולמה נמצאו שמה? וגם מדוע לא הזכיר שרי מואב בפעם השלישית? ו' בסיגנון תשובת בלעם הלא את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר. שמירה הזאת צריכה פירוש. ז' במענה