מלאכת מחשבת חלק ב רצח

אנשים מלומדה בפיהם ובשפתם לבד ולבם אין נכון עמם. בני ישראל ולא כל בית ישראל. ושלשים יום כי כן ימלאו ימי האבל. ובהשלמתם ספו תמו ימי בכי אבל משה כדרך כל דבר הנעשה לא באמת ובתמים בכל לב וכאשר עבר יומו בטל הדבר: וידר ישראל גדר לה' וגו': וישמע ה' בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם וגו'

יש מן התימה בדברים מהו הנדר הזה להחרים עריהם? ואם רצו לומר שיקדישו אותם על דרך (ויקרא כ"ז) כל חרם אשר יחרם מה יעשה ההקדש מן הערים החרבות מאין אדם היתיו האבנים מערמות העפר? ולמה לא אמר והקדשתי את עריהם? ועוד שקיימו מה שלא נדרו, שלא נדרו אלא להחרים הערים ונראה אחר כך שהחרימו גם הכנעני? ואי אפשר שיקדישו לכהנים או לבדק הבית הכנעניים הואיל ובהם נאמר (דברים כ') לא תחיה כל נשמה? והלשון גם כן מסופק שאמר ויתן את הכנעני ולא אמר ביד ישראל ולא פירש למי נתנו? וכשר בעיני שהמכוון להורות לנו (ב) כי אמנם אדם יבקש מאת ה' מן השמים דבר יאמינהו לטובתו והוא לו יגון ואנחה. יש לך מי שישאל שררות וממשל רב והוא עושר שמור לרעתו יהי' סבה שימות בלא עתו או שבמלחמה ירד ונספה או שתאבד נפשו שלמותה. ואלו ידע זה כששאל הדבר לא היה מבקשו ולא היה עולה על לבו. ומה טוב אמר שלמה (קהלת ח') עת אשר שלט האדם באדם לרע לו ובכן ראיתי רשעים קבורים וגו' וישתכחו בעיר אשר כן עשו. בחר להגיד כי יש ויש אשר גדולות יבקש יחשוב היותן סבת טובתו ומחמד עיניו והן הנה סבת רעתו ודאבון נפשו. ויש איש ישלט באדם אחר ויעלה לגדולה וזה אמנם לרע לו ומעשה דהמן ומרדכי יוכיח כאשר המן נהרג ושמם ביתו על כי שלט ועלה לגדולה. ומרדכי נתעלה לשובע ההצלחות מן האבל וההספד. וכאשר היה בדאגתו ובשברון רוחו וחשב היותו בתכלית השפלות והאבדון מי פתי הוא אשר מלאו לבו לאמר אז לו החרש ושים ידך על פיך כי זאת היא לך לאורה ששון ויקר לכה קצין תהיה לנו כעת מחר? הלא יחשבנו לכסיל אין זה כי אם אנחנו לא נדע מה נעשה ונדין אחרית דבר מראשיתו לנגד עינינו. (ג) ומה טוב היות ממוצע בין האנשים ולא להתראות בגדולות. גם הרשעים הקבורים ירצה שאינם בני שם וכל רואיהם לא יכירום כי הם מובלעים וממוצעים בין האנשים עם הארץ יחשבום לצדיקים כי ישתכחו בעיר ולא ידעום ויפרו וירבו מאד. על כן הי"ת ישמע תפילת הצדיק אך באופן שתהיה לטובתו. וכאשר ישאל רעתו מן השמים ירחמו עליו ולא יקבלו תפילתו כמו שאמר דוד (תהלים כ"ב) רחוק מישועתי דברי שאגתי שפעמים ישאל דבר שהוא רחוק מתשועתו. ובמקום אחר (שם ס"ו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' שאם אבקש בתפילתי דבר שהוא און אינו לטובתי לא ישמע ה' תפילתי. אמנם לפנים משורת הדין אם יש זכות גדול יקבל ה' תפילתו ויעשה מה שלבו חפץ אך באופן שלא יאונה לצדיק כל און זהו שאמר (שם קמ"ה) רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם פירוש יקבל שועתם ויעשה מה שישאלו ואם בקשתם רעה להם יושיעם ה' ממנה ויהפוך הקללה לברכה. גם עתה ישראל נדרו נדר לה' ולא פירש הכתוב נדרם. ואין פירוש הנדר והחרמתי את עריהם. אלא לדעתי לא זכר הנדר כי זה דבר מבואר. כאלו אמר וידר ישראל נדר מה. כדי שה' יתן בידם את הכנעני ויחרימו את עריהם. ובשאלתם זאת נבערו נכסלי והקשו לשאול שיתן בידם הכנענים חיים לעבדים ושיחרימו וישחיתו את הערים ולא האנשים והטף. כי אמנם רעה תבוא אליהם בזה שיהיו