עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק ב

מלאכת מחשבת חלק ב רצה

Melekhet Mahashevet part 2 295 · מלאכת מחשבת חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

על גנותו. שעל הרוב ארץ שפלה ומישור בה נהרים יאורים כגן ה' כארץ מצרים ושמה יזרעו תבואה וירקות. וארץ הרים וגבעות למטר השמים ישתו מים ואין בה נחלים על כן בהם יטעו כרמים ואילנות עץ כל פרי כידוע. ואלה צעקו אל משה כי המדבר ההוא מישור ושפלה לא מקום זרע תאנה רמון ואילנות ואעפ"כ אין בו מים לשתות כדרך השפלה

קח את המטה וגו': בחטא מריבת קדש קרוב הדבר שרצה הקב"ה להודיע לישראל שאין בכח משה ואהרן להוציא מים כי מידו הכל. ויגדל גם בזה זכות מרים הנביאה אחותם כי בזכותה הבאר היה נוסע ממקום למקום מה שלא יוכלו לעשות משה ואהרן יחד. על כן אמר ודברתם אל הסלע דהיינו אל הבאר ההוא שנסתתם ויתן מימיו וזה תעשו לעיניהם ירצה לעיני ישראל כסות עינים כדי שיאמינו שלא תוכלו שניכם להוציא מים ולא יוציא כי אם במצותי. להקדישני לעיניהם שיאמינו כי מאתי לבד יצאו המים. אמנם משה בחרון אפו לא כן עשה אבל הכה בצור פעמים ואמרו נוציא לכם מים ולא יוציא ה'. והאבן הזאת נתנה מימיה מפני כבוד משה ואהרן. ובדבר הזה לא נתקדש שם ה' יתברך ולא נעשה כאשר ציוה. לכן דקדק הי"ת על משה ואהרן כמו שחרה אפו על המלאכים שהפכו סדום על אמרם (בראשית י"ט) כי משחיתים אנחנו

המה מי מריבת אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם

והלא לא רבו עם ה' אלא עם משה ואהרן? ועוד למה כתב ויקדש בם והלא לא נתקדש שנא' יען לא האמנתם בי להקדישני א"כ לא קדשוהו? גם מדוע קרא אותם מי מריבה עתה באמרו המה מי מריבה ולא נקראו מי מריבה אלא ברפידי' (שמות י"ז) על ריב בני ישראל? ועם היות שרבו הטעמים לחטא משה ואהרן במי מריבה ואמרנו כבר טעם אחד ועוד נביא בפ' פנחס ובפרשת ואתחנן מ"מ שבעים פנים לתורה. וגם מזה אל תנח ידיך יוצא מידי הר"י אלבו בספר העיקרים. שחטאתם היתה על אשר לא נתעוררו מעצמם להוציא מים לישראל מבלי שיפלו על פניהם. ודוגמא לזה מצאתי מדרש אגדה וז"ל יען לא האמנתם בי אמר הקב"ה למשה לא היה לך ללמוד ממה שאירע לך ברפידים שאמרת (שם) עוד מעט וסקלוני אמרתי לך למה אתה מקטרג את בני עבור לפני העם יעבור מטה זה שבידך ע"כ. מכאן נראה שחרה אף ה' על אשר נתרעם על שאלת המים וכמו שפירש הרמב"ם שלא היה לו לכעוס על זה. לכן ישר דבר ה' יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל ולהוציא אליהם המים כאשר שאלו כי זה חסרון בחסדי ה' שלא ימלא חסרונם. ויצטרכו לשאול זה מאת ה' פעמים ברפידים ובקדש לכן לא תביאו וגו'. ופירש זה באמרו המה מי מריבה כלומר הלא במי מריבה שרבו בני ישראל את ה' על אודות באר המים ושם נתקדש בישראל שהוציאו להם מים אף כאן היה לו ללמוד ממה שאירע לו ברפידים ולהוציאם מיד מבלי שיפלו על פניהם רעדה ופלצות יאחזום

וישלח משה מלאכים אל מלך אדום וגו': עד וישלח מלאך ויוציאנו וגו'

מה מאד יש להפליא בסיגנון הסיפור הלזה את כל התלאות אחת לאחת שמצאו לישראל באמרו אתה ידעת את כל התלאה ואחר כך הוסיף וירדו אבותינו ומה היא התלאה שמצאתם קודם לכן וקודם ירידת אבותינו למצרים הכל אחד ותנא והדר מפרש. א"כ לא ימנע או שאדום ידע התלאות ההם או לא ידעם.