מלאכת מחשבת חלק ב רצד

את משמרת הקדש ולא יהיה עוד קצף וגו' שכשתשמרו המטה לאות לא יהיה עוד קצף ודי שידעו הקהל שהמטה שמה: דבר אחר לפי שנגזרה גזירה שימותו כלם במדבר ואם כן לשוא הזהיר משה והזר הקרב יומת מה לי ימותו היום בקרבתם אל הקדש אם עכ"פ למיתה עומדים? ואם כלנו אבדנו מה תאמר לנו שכל הקרב אל משכן ה' ימות היאמת שאם לא נקרב לא נמות? האם תמנו לגוע!: ד"א לפי שאמרו חז"ל דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא. והאמינו שאם ימותו קודם זמנם תהיה מיתתם כפרתם ויהיה להם חלק לעוה"ב ע"כ באולי ירצו לקרב אל משכן ה' למות כנדב ואביהוא לפני ה' ונפשם בטוב תלין. וזהו אמרם הן גוענו אבדנו וגו' כי אמנם תאמר גויעה במיתה בזמנה ומיתה היא לשון יותר כללי גם אל מיתה שלא בזמנה (כמו (ויקרא כ') מות יומת הנואף וגו') וזו טענתם הן גוענו אבדנו כלומר אם נמות כדרך כל הארץ אבדנו כלנו ואין לנו עוד שכר בעולם הנשמות. ולפי שכל הקרב אל משכן ה' ימות שלא כדרכו לפני ה' ככה נעשה גם אנחנו ונרויח שיהיה לנו חלק בעולם הנצחי ומה ריוח יש לנו אם כן! האם תמנו לגוע האם יש לנו חמומות לגוע? אדרבה נוח לנו שנמות שלא כדרך כל הארץ! הלכך צוה מיד משה אל אהרן שישמור שלא יבואו ישראל פנימה בכח הזרוע מיראה מדבריהם ואם יכנסו דמם בראשם

ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהי' לך בתוכם אני חלקך וגו'

כוונת הכתוב שהכהנים לא יהיו משועבדים אל ישראל על המתנות והתרומות אשר ירימו מהם. אך יכירו וידעו כי מתת אלהים היא להם כי כל תרומות הקדשים ירימו בני ישראל לה' והם משלחן גבוה זכו. ומה שנוחלים אינו נחלת ארצם של ישראל ואינו חלקם אלא חלק ה' שהוא בתוך בני ישראל

פרשת חקת

ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם וגו'

יראה זר שלא ידברו כמנהגם ולמה העליתונו כמו בפסוק שלאחריו גם: הכפל צריך ביאור. ואמרם למות שם מלת שם נראית מיותרת? מלבד כי מה יתרון לישראל כשיש להם למות שימותו במדבר או בתוך אחיהם אם כלם למיתה הם נתונים? ומדוע היתה תלונתם על פירות תאנה גפן ורמון ולא שאלו בשר ודגים? לכן אמרתי שתלונותם היו שהואיל ונגזרה גזירה שלא יכנסו לארץ ובמדבר הזה יתמו ושם ימותו. א"כ מה צורך שילכו ממסע למסע עד מדבר צין היה להם לעמוד במדבר פארן עד תום כל הדור ולא להוסיף הרוה על הצמאה לענות בדרך כחם ולהמיתם בצמא לא לבד הגברים אלא גם מקניהם ובהמתם? זהו שאמרו ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה' שם במדבר פארן כמו שאמר (לעיל י"ד) וימותו האנשים וגו' במגפה לפני ה'. ולמה הבאתם במסעות במדבר בדרך להמיתנו בגזירת שם ימותו אנחנו ובעירנו שתענו אותנו בטורח הדרך ונמות גם עם הבהמות שלא היו בכלל הגזירה? ולפיכך לא כתב למה העליתוני כאן כמו שיכתוב בסמוך. כי זה מדבר במסעות אשר אין עלייה בהם וזה ביציאת מצרים הנמוכה מארץ ישראל. ואם נגזרה עלינו גזירת מיתה למה, כמות לעיניך במקום הזה ולא תניחנו לירד מצרימה למות שם באכלנו לחם לשובע? ואתה בהפך תמיד הרחיקנו משם להביא אותנו אל המקום הרע הזה. והפליגו לספר