מלאכת מחשבת חלק ב רצג
Melekhet Mahashevet part 2 293 · מלאכת מחשבת חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם יצוה שישימו מטות הנשיאים כאשר המה ירננו העם ויאמרו כי אולי יש בהמונם מי שראוי יותר מן הנשיאים ושגם זאת היתה תחבולה מאת משה לבחור ראשים ונשיאים אנשי און ומרמה כדי שאהרן יהיה יותר שלם לערכם ואליו תאות הכהונה מכלם. לכן צוה ה' יתברך שהעם יבחרו המה מעצמם כל שבט יבחר הגדול והכשר שבשבטו והיותר ראוי בעיניהם להיות כ"ג ותכל תלונתם לאמר משה בחר הנשיאים גרועים מעצמו. ורצה עוד להשכיל ישראל גודל סכלותם לחלוק על הגדולה ואין תועלת אליהם יהיה מי שיהיה כ"ג הואיל ולעולם הם יעבודו. וזה יהיה סבה שיכנע לבבם הערל ועוד לא יתלוננו על הכהונה ועל הרבנות. הלכך צוה למשה שידבר אל כל ישראל לכל המונם שאי אפשר להיות כהן גדול אלא איש אחד ושכל הקהל יבחרו באחד מכל שבט אשר ייטב להם ויחשבוהו ראוי לכהן. ז"ש וקח מאתם וגו' מאת כל נשיאיהם כלומר לפי שאין כהן אלא אחד כדי שלא ימצאו עילה דבר אליהם שיבחרו הם נשיאיהם את אשר יראה בעיניהם הגון לכהונה ופירוש מאת כל נשיאיהם כאלו יאמר מאת כל איש אשר נשאו לבו לכהן. וכשיתנו לך המטות תכתוב אתה את השמות. ואל תתמה שלא צויתי לקחת מטות הרבה כי מטה אחד לראש בית אבותם רצונו אי אפשר שיהיה ראש ורב אלא אחד ובזה מה תרויחו כלכם אם אחד לבד יהיה לכם לראש ולקצין? והגיד לנו הכתוב כי כן נעשה פתגם כאשר ידע ה' כי תיכף ומיד עבר רוח קנאה בין הנשיאים ובין העם ויפרדו איש מעל אחיו והקדימו הם לתת מטותם מטה לנשיא אחד ומטה לנשיא אחד ולא הספיקו שיבחרו הקהל את אשר ייטב בעיניהם. כמ"ש וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם שעד לא דבר ולא הספיק לגמור הדבר יצא מפי משה עד שנתנו לו מיד כל נשיאיהם מטותם. בדבר הזה הוציא הי"ת תועלת שהשקיט המון העם בראותם כי הנשיאים לכבוד עצמם דורשים ויהיה מה שיהיה לעולם הקהל יעבוד ובאלה הבינו רוע המחלוקת ושמה שאמרו הנשיאים לתועלתם אמרו כאשר אמרנו לעיל בסמוך. ועוד ביאר הכתוב רוע תכונת הנשיאים. כי אע"פ שהי"ת צוה שיכתוב משה שמות האנשים על המטות מ"מ הם חשדו שיזייף את שם אהרן ושיכתבהו משה על המטה אשר יפרח אחר המעשה. והם כתבו שם אהרן על המטה קודם שנתנוהו לו בכתבם וכלשונם שיכירו בו ולא יוכלו לזייפו. לכן אמר ומטה אהרן בתוך מטותם ר"ל כתבו שם אהרן על מטהו ונתנוהו בתוך שאר מטותם כדי שלא יזייף משה את השמות: ד"א ומטה אהרן בתוך מטותם. בנוהג שבעולם להפריח עץ יציץ ציץ ויצמח יניחוהו מגולה לרוח היום. ואם יכסוהו בבגדים ויסובבוהו בגופים יעכבו בו הצמיחה וימיתוהו יבש יהיה נקודים. והנשיאים האלה ככה עשו למטה אהרן הניחוהו בתוך ובאמצע שאר המטות כדי שלא יפרח וייבש
ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו וגו'
ולפי שאמר לו הקב"ה שיניח למשמרת את מטה אהרן לפני העדות ושיראוהו בני ישראל ותכל תלונותם. לפיכך אמרו בני ישראל אל משה וכי אפשר שנראה את המטה בהיותו לפני העדות? והלא כל הקרב ימות. ואם כן שוא לכם להניח המטה שמה לאות האם תמנו לגוע וכי אפשר שלא נמות עוד אף אם נקרב אל משכן ה'? לכך השיב הי"ת שאין כן הדבר אלא אתה ובניך אתך וגו' וזר לא יקרב. ומה שהם אומרים על משמרת המטה אינה היא המדה שכבר לא הונחה שם שיראוה אלא אתם לבדכם. וזהו שאמר ושמרתם