מלאכת מחשבת חלק ב רפט

ויקח קרח וגו': עד ויחר למשה מאד וגו'

במחלוקת קרח ועדתו וצעקת משה ומענם אליו השאלות נכוחות למבין א' מה החרדה הזאת אשר חרדו האנשים ההמה ועל מה ועל מי המחלוקת על נצותם את ה' מתעברים על ריב לא להם כי מה תועלת להם אם משה מלך או קרח? ואם על הכהונה תלונתם מה יתרון יהיה לאנשים מבני ישראל חמשים ומאתים האם יוכלו להיות כלם כהנים גדולים ל והנה לא יהיה הדבר ולא יקום אלא לאיש אחד אשר יבחר ה' בו! ב' בטעם שאמרו כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ואע"פ שיהיו כלם קדושים לא יהיה מן הראוי שיהיו כולם מלכים או כהנים גדולים ד להיות זה מן הנמנע שיהיו כל הקהל ראשים מבלי עם! ג' באמרם ומדוע תתנשאו על קהל ה' כי הנה מרע"ה ענו מאד מכל האדם ואיך אמרו המה אליו שיתנשא לאמר אני אמלוך עליכם דברים אשר לא כן? ד' בתשובת משה אליהם רב לכם בני לוי וזה לא הספיק להם שיבחר ה' בא' מהם כי אמנם רצו להיות כלם ראשים כמו שאמרנו? ה' כאשר הוכיחם משה ואמר המעט מכם וגו' שאין לו תבונה. ואלו רצה לומר שאם קטן בעיניהם להיות נבדלים וכו' היה נכון שיאמר המעט לכם או בעיניכם? ו' במה שגלה חטאתם לאמר ובקשתם גם כהונה כי המה לא שאלו בשפתם כהונת אהרן אלא נשמע מדבריהם שהיו מתרעמים על נשיאות משה? ואם על שניהם נחלקו למה הוכיחם משה על הכהונה ולא על הנשיאות הנוגע בגופו והשיא עצמו לדבר אחר? ז' באמרו לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ומשמע שאלו היו דברי איום להענישם להומם ולאבדם ולמה לא פירש במה וענישם ומה יעשה בהם? ח' ואהרן מה הוא כי תלינו עליו. כי כבר נאמר זה פעמים ל גם משה אמרו שתלונותם עליו מפני הכהונה? ט' על מה שענו לו אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו למה יחסו למשה העון שלא נכנסו לארץ ומי לא ידע חטא המרגלים בפ' הקודמת? ושהמה במרד ובמעל ומשה וכסאו נקי! י' ויקרב אותך ואת כל אחיך וגו' יקשה כי זאת אינה תשובה מספקת לקרח לפי שהקריבוהו עם כל שבט לוי כי אדרבא לפי שעשאוהו שוה לכל בני שבטו ירע בעיניו שאין לו שררה עליהם ודומים בדומים יגעו? י"א למה לא רצו דתן ואבירם לעלות אל משה וענו לא נעלה! מלבד שהי' טוב שיאמרו לא נלך שאין כאן שייכות עלייה וירידה להתהלך לפני משה? י"ב המעט כי העליתנו וגו' להמיתנו במדבר ואין זה בנותן טעם שאם הביאם להמיתם במדבר לא הי לו תועלת בזה לשנאמר שלא די שהמיתם אלא שרצה להשתרר עליהם? י"ג בספור טענותיהם אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה כי הלא אמרו בסמוך שכל דעתם להשתרר עליהם ואיך עתה שנו בדבורם ושבו לטעמם הראשון לדאוג על לא הכנסם לארץ? ואין ספק שתלונת קרח לא היתה אלא על הכהונה כדברי חז"ל ולכך האריך הכתוב ללא צורך בן יצהר בן קהת וגו' להודיע שזאת היתה טענתו לפי שהוא בן יצהר שני לעמרם. אמנם כדי לעורר לבות האנשים אשר אתו ולמשכם בדברים יהיו נוגעים אל עצמם לא הגיד להם דעתו האמיתית. כי מי פתי יסור אחריו באמרם מה לנו אם אהרן כהן גדול או קרח? אין לנו חלק באהרן ולא נחלה בבן יצהר אלא לקחם בדברים להבטיחם שלכבוד עצמם ולתועלתם הוא דורש ולכלם נתן סבה למחלוקתו שלא היו יכולים ליכנס לארץ ושכל זה סבב משה רבינו בדעת ומזימה להשתרר עליהם שאם יבואו אל הארץ עוד לא יהיה לו חלק ונחלה ושררה עליהם הואיל והגיעה שעת מלכות יהושע. ואמר להם שלפיכך משה מעצמו לא ישמע ולא