מלאכת מחשבת חלק ב רפז

ספיריי דקה מן הדקה ומתנועעת במעלות הראויות ותהיה לה התפשטות וצורה מן הצורות כתמונת הגוף אשר תכנס בו וכולנה במעלות זו למעלה מזו ונפש האדם יותר נכבדת דקה ומתנועעת מכולנה תהיה יצירתה משנים קדמוניות ונכנסת בגוף הנולד בעת החיבור כדברי החכמה הנעלמת או תהיה ניצוץ נשמת אביו ואמו כדברי קצת כאשר נתרחק מדברי החוקרים שהעצם הנצחי ראוי להיות בלתי מתפשט וכו'. ותגזור אומר (כ) שהדבר להיות רוחני די לו שלא יהי' לדקותו דבר בגשמים הנפסדים תחת השמש שיתנגד אליו ושיוכל להתפעל ממנו יתברר לך הכל כצאת השמש בגבורתו אשים לך משל בדברים שתחת החוש ואם לא כדמיון הדבר בהחלט. הנה תראה היבשה לא תוכל לפעול במים היטב לדקותם ותנועתם יותר ממנה ולא המים באויר אלא בהפך האויר יפעול במים והמים בארץ והטעם כי לא יוכל להתפעל הדק מן העב ממנו. ככה עצמות הנפשות נברא באופן יותר נפלא בדקות האפשרי לא יזיזון אותו כל גשמי הדברים שתחת השמש אם לא דבר הדק ממנו. ובהפרדם מן הגופים ככה יעמדו בתמונתם בצלמם ולא יעכבום מונעים. ויכנסו בחורי כל גשם ויעברו בין בתריו ללכת אל אשר יהיה עליהם רוח ה' ורצונו לקבל שכר ועונש על מעשיהם ויתאמת בזה אצלך שקר וכזב המאמרים במחקר הישן ושיוכל דבר רוחני להיות מתפשט ושיהיה לו חלקים ועם כל זה לא יפסד בהפסד הגוף. ושכלך יהי' שקט ושאנן כאשר תוכל לצייר הדבר ולא יבהילוך הפכיים ודברים לא יקבלום הדעת המחשבה והדמיון. ועל ככה לא יפלא ממך ולא יתעלם (כא) איך יוכל הי"ת לדון נפש אנוש באש או בדבר כיוצא בו שאין המנע מה' דבר שיוכל לברוא עצם דק עוד יותר מהנפש ראוי לפעול בה להחריבה לשורפה ולהתר אגודתה. וזהו אמרם ז"ל גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן. ולא יתרחק שבריאה יברא ה' להכות ולייסר הנשמה ותהי' דבר יותר זך ודק ואלו הם מלאכי אף וחימה שניתן להם יכולת ליגע בעצמותה לדקותם להשחית ולכלה. ונרחיב הביאור בעניינם בפ' האזינו בס"ד. וזהו רצון הכרת הנאמר בתורה וכאשר נכפל הכרת תכרת הנפש ההיא פירשו בו תכרת לעולם הבא. שכבר אפשר (כב) שעונותיו ילכדונו את הרשע ויוכלו להגשים ולהעבה נפשו באופן שרבים יפגעו בה. ובהפך איש הישר צדקותיו יצללו רוחו הדק היטב יותר ממה שהיה בלא יוכלו יגעו בו גם הרוחות הדקים עד שובו לדמות מלאכי עליון בענין שנפשות הישרים והתמימים יקנו תנועה על תנועתם. וזה מאמר חז"ל במליצה נוראה ונשגבה ת"ח אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. והחטאים בנפשותם יגשימוה יותר. וזה רצון הכתוב (משלי ו') משחית נפשו הוא יעשנה. על כן אמר תכרת הנפש ההיא והטעם כי עונה בה והפשע מלכלך ומעבה עצמות וחומר הנשמה. אלה הדברים יישירו הלבבות ישקיטו ויניחו מחשבות האנשים יעירו ויעוררו המזימות להבין ולהשכיל כל הנאמר בדברי הנפש. ונדע גם כן אם כל הנפשות דומות ושוות תהיינה מדוע ילד יולד לפעמים גבן או דק חיגר או פסח וכדומה? (כג) אם לא שנפשו כך היא בעלת מום בדמות הגוף אשר תסגר בו. וכל זה בדין ומשפט כאשר תוכל בנקל לצייר בשכלך. ואמנם אחריש אתאפק מלהעלות על ספר ובדיו דברים רבים כהמה שלא אהיה גרמא בנזיקין למשאילים בדמיונם. כי ישרים דרכי ה' ופושעים יכשלו בם. ומה שכתבתי למבינים די וכבוד אלהים הסתר דבר

וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם

הזנות הזה אחרי הלב והעינים צריך ביאור. ונאמר כי הזכירה והמחשבה יעשו