מלאכת מחשבת חלק ב רפו

מים עמוקים עצה בלב איש והעלו חרס בידם. עד כי רבים שרים עצרו במילים וכף ישימו לפיהם להניח הדרוש לנסתרות לה' אלהינו. (יד) אמנם המחנה הנשאר לפליטה כזאת וכל מברחיו בכל אגפיו לא יועילו ולא יצילו שגגת הדמיון “ודעת האדם רבה עליו לחקור ולהתבונן במה שבתוכו ובקרבו. ואם נפליגהו בדברים לא תתיישב בשכלו האמונה שיש עצור בעצמותיו דבר בלתי נפסד יתקיים אחר הפסד הגוף בלתי הודיענו אליו מה תארו ואיככה הקיום ההוא יעמוד ואופן הדרכתו ולא ישיגוהו החושים? וכשנאמר שהנפש רוחנית וחלק אלוה ממעל כלם דברים טובים דברים ניחומים אולם לא יספיקו לרוות הצמא ותאות לב הדורש והחוקר אלא יפרשו הדבר העמוק בעמוק ממנו וזה יהיה סיבה שרבים מעמי “הארש “מתייחדים לקצץ בנטיעות האמונה ויגזרו אומר שאין לנפש העמדה אחרי הפרדה ממנו ותמות ותכלה במות הגוף. והטעם (טו) שלא ידע ולא ישכיל האדם דבר שאינו תחת החוש. וכשלא ניישבנו בדבר הראוי לו כפי מדת שכל האנושי לא יאמין בדבר ויסתער ויתעוות אל דבר שאינו ראוי וישר. ואם נרצה לטנף וללכלך דעתנו (טז) במאמרי הפילוסופים המגונים ובלתי ראויים אל האמת כאשר נגענו קצת בספר בראשית אי אפשר שנקבל אחריהם אופן השארות הנפש. הם אמרו בתוך קהל עדת הנחיתיהם דברים אם נאמינם לאמיתים ישרישו בלבבנו דעות רעות וחטאות לא בנקל נסירם בהפכיהם. וזהו הרוע וההפסד אשר אמר קרטיזיאו"ס ישתרש בשכל הלומד בתחילת למודו יהיה קשה להכניס בו דבר יתנגד אליהם. כיוצא בדבר קיימו וקבלו אריסט"ו והנמשכים אחריו גם מפילוסופי בני עמנו שהגשמים כלם מחוברים מחומר וצורה ונשתקע הדבר במוחם עד שגזרו שהמאמין בהפך כאלו לא יאמין בנצחיות הנפש. והסתכל אתה המעיין נקי כפים ובר לבב אוהב החקירה האמיתית ולא החוקר. איך נכשלו ונכסלו השלמים האלה בזמניהם ואיך יצוייר בשכל איש מבין מדעתו (יז) שהנפש כי תהיה צורת הגוף והצורה אינו אלא הכנה אל החומר כידוע בדבריהם תוכל דרך טבע ואף נגד הטבע להתקיים לבדה בלי החומר לפי סברותיהם אם ימצא שמה דבר מתנגד לעצמו? ומן הדברים שהאמינו הפילוסופים בעקשותם שלא יופעלו אף על ידי הסבה הראשונה. שהצורה תהיה בזמן אחד הכנה ונשוא דברים הפכיים זה לזה לא יסבלם השכל. ומה שיאמרו לאמר (יח) שהדבר הרוחני אינו מתפשט כי המתפשט מקבל חלוקה והמקבל חלוקה נפסד ולכן נפש האדם היא כלה בכל וכלה בכל חלק מהגוף מאמרים סותרים! וידוע שמי שאין לו התפשטות לא יסגר במקום אשר ציירוהו שטת פנימי של גוף הסובב הניצב בריוח אם כן הנפש לא תתייצב בו? ומאליהם נוקשו ונלכדו בתשובתם לשואל לאן תלך הנשמה הנתונה ביד או ברגל כשיחתכוה שיאמינו בעת ההיא חזרתה לאחור והתקצרותה בפנים אל כלל הגוף ואם כן כבר יודו שיש לה התפשטות אל היד ואל הרגל וכיוצא מן האיברי' ושתשב במקו'? ובאלו יבלבלו דעת ושכל השומעי' ומכח המבוכות וסתירת החקירות שכל אנוש ובינת נבוניו תסתתר וישוב לכפור בהשארת הרוח אחר המות. לכן שעפי ישיבוני אגזור אומר ויקם לי לנתוץ ולהאביד דברי החוקרים האלה בנפשותם. הנה מקום אתי אחשבה לדעת עמל והדברים אשר דברו והנה הכל הבל ורעות רוח. ואמלטה אני לבדי להגיד לך הרשום בכתב אמת כדברי מאמרי המחקר החדש הצענו קצתם בפרשת בראשית ונח. על פי התורה אשר יורוך תפתה וגם תוכל לפחות להשקיט מורשי רעיוניך וינוחו סרעפי מחשבותיך בסדר מדריגת אמונת אלהים חיים ונפשך בטוב תלין. צאו וחשבו לכו בנים שמעו לי כאשר הודענו שיהיו כל הגופים מחוברים מן העצמים הדקים הנזכרים (יט) ושבכל גשם וגשם שם הי"ת נפש מיוחדת כאיכות הגשם אשר נופחה באפיו וזאת תהיה ג"כ רות