מלאכת מחשבת חלק ב רפה

טענה כי כל האנשים אשר ראו מעשי בפרסום ההטבה והרעה, את כבודי רוצה לומר הטוב ואת אותותי אשר עשיתי במצרים רעה ובמדבר טובה מכל מקום וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי הדור הרע הזה אם כן מה יעשו איזובי קיר אומות העולם אע"ג שידעו שאני גם המטיב וגם ה' יתן הטוב הלא אל מקום אחד הכל הולך: ד"א ויאמר ה' סלחתי כדברך היתה טענת משה שעד הנה הקב"ה נשא עונם בפשעים גדולים מזה כמו בעון העגל כמ"ש וכאשר נשאתה וגו' ואם כן למה ה' יעמוד ברחוק ולא ירבה לסלוח? ובעגל (שמות ל"ב) כתב רש"י וביום פקדי ופקדתי עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד ותמיד אפקוד עליהם מעט מן העון הזה. מזה ידענו שמשה לא בקש לישראל כפרה גמורה לעונם דלא מסתייעא מלתא אלא מעט מעט יגרשנו. ואם כן מאי שנא הכא דבעי מחילה לחלוטין וראייתו ממה שעשה עד הנה היא ראיה לסתור? הלכך השיבו הי"ת סלחתי כדברך כלומר גם שם במעשה העגל סלחתי כדברך לא מכל וכל אלא שלא לכלותם יחד ואם כן מה תצעק אלי? ועכשו גם את זה לא אעשה אלא כי כל האנשים וגו'

אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לא יראוה

לפי שהעונש בא (יב) לא לכפר העין אלא להיות סייג לפושעים ולזה ניתן ליסר החטא בחטא אחר ומכה אדם יומת ואם הרציחה דבר רע למה נרצח אנחנו המכה ל אלא כדי שממנו יקחו מוסר וכל העם ישמעו וייראו ולא יזידון עוד לעשות בדמותו בצלמו לפיכך אם הי"ת יכפר לדור המדבר ויניחם ליכנס לארץ כבר יתן רשות לכל העולם למרוד בו ולהיות ממנאציו ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ולא טוב עשה בעמיו. זהו שאמר אם יראו את הארץ וגו' וכל מנאצי לא יראוה פירוש אם אניחם לעלות לארץ יצא לי שירבו מנאצי מכאן. ואילך לכן יראוה

הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חוקת עולם לדורותים ככם כגר יהיו לפני ה'

ידוע כי גר הנספח על בית יעקב בשכבר הימים באים הכל נשכח ויגיעו הימים אשר יתחברו לאחדים ויתקרבו הבנים זרעם עד שיאבד בהם שם גר. לא כן אם מתחלה כאשר בא לדתנו נתיחד עמו באיזה הפרש והיכר כי אז בהפך יחלק לבם ותמיד יתחלקו ביעקב ויפוצו בישראל והם וזרעם אחריהם כל רואיהם יכירום בשם גרים. וזאת תורת החטאת בימינו אלה בקרב ישראל (יג) בבוא קהל המגורש ממלכות כאחינו הבאים מארץ שפנייאה לאיטליאה יקראום בשם פרטי והתושבים בשם פרטי בתפילות משונות ומנהגים נפרדים עד כי זה נסבה לשנאת חנם ביניהם וזאת תורת הקנאות עד עלות חמת המציק לאין מרפא כאלו קהל אחד אינו מזרע קדש שארית ישראל כדמותם בצלמם. ואלו בראשית נתערבו בשם אחד ותורה אחת ושפה אחת לכלם היו שבים לעת עתה קהל אחד והיינו לעם אחד. לכן בא הכתוב הזה והזהירנו לאמר הקהל עשו חקה אחת לכם ולגר הגר. ואם תאבו שזה יהיה חקת עולם לדורותיכם ושזרעכם אחריכם יתערבו וקרב אותם אחד אל אחד צריך שככם כגר יהיה לפני ה' ולא תתפללו תפילות שונות אל מול פני ה'

הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה: ראיתי בני עליה ואינם מועטים כל אוכל תתאב נפשם לחשוב מחשבות ונפשם “בדעה תתמוגג יחוגו ויניעו במהות נפש האדם העולה היא למעלה תעו במדבר החקירות רעבים גם צמאים ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם צללו במים האדירים האלה ירדו במצולות