מלאכת מחשבת חלק ב רפד

נכון ונקשר אל מה שאמר ששמעו את כחו ואת נפלאותיו. האם בשביל ששמעו את שמע ה' ואת גבורותיו לזה יאמרו מבלתי יכולת אדרבה כל שכן שיאמרו מבלתי יכולת אם לא שמעו יכלתו? ח' גם מה שאמר ועתה יגדל נא כח ה' אינו מאמר ראוי במקום הזה כי למה יתגדל ויתרומם כח ה' כאשר לא ישחטם במדבר כי יראה כחו גדול להמית עם רב כאחד מאשר ישב באל תעשה ולא יפעול דבר? ט' מה יוסיף רוממות בו ומה יתרון למשה להזכיר מדות הי"ת שהוא המעניש ופוקד עון ולא ינקה וזהו נגד המכוון שאם כן גם לישראל עתה אין ראוי שיסלח עוונותיהם ונקה לא ינקה לפשעיהם? י' באמרו סלחתי כדבריך צריך יישוב ולא אמר אסלח או אני סולח? ומה רצונו כדברך האם תהיה סליחה אחרת שאינה כדברי משה? גם הדבר לא היה כן ולא נתכפר להם העון עד שבמדבר ההוא נפלו פגריהם? יא יפלא במאמר ה' ואולם חי אני וימלא כבוד ה' את כל הארץ מה טענה היא זו ומה פירושה שהאל חי וכבודו מלא עולם וכי בשביל זה אין ראוי להם מחילה? יב שלא אמר ומלא כבודי כל הארץ מבלי שישנה בדבורו ואולם חי אני הוה וימלא לשון עתיד חי אני מדבר בעדו כבוד ה' לנסתר? יג במאמר כי כל האנשים הרואים וגו' וסיים דבריו והשיאם לדבר אחר מבלי שיגיד מה יעשה להם? ובביאור דברי התפילה והמענה באופן יתורצו השאלות אדבר ואצטדק מה שבעת ההיא ימים מקדם חשבו האומות שיש שתי רשוייות אחד המטיב ואחד המריע. ודמו היות אלהינו המריע אשר הרע למצרים כי לא ראו מאתו אלא רעה נגד פניהם וכאשר כתבנו בפרשת וארא ובפרשת בשלח ובפרשת יתרו. אבל מלכי כנען עד הנה לא ידעו את מעשה ה' הגדול והנורא אשר עשה במצרים כי רחוקה היא מכנען אלא שמעו מה שעשה הי"ת לישראל במדבר מן הטובות בעננים המן והשלו ולכן האמינו שזהו האל המטיב באשר לא ידעו עדיין שיכול להריע. הנה תהיינה על הי"ת ב' דעות המצרים יאמרו שהוא אל המריע והכנענים שהוא המטיב. על כן סמוך משה בטענתו החזקה שצריך להתגדל ה' בעיני שניהם עד שידעו כלם שממנו הכל הרעות והטובות ושהכנענים לא יאמינו למצריים. ומעתה נבוא לפירוש הכתובים ויתיישבו על נכון. ושמעו מצרים כי העלית בכחך כלומר כבר שמעו מצרים שאתה אל מריע ומעניש כי העלית בכחך ובזרועך הנטויה ובמכות גדולות את העם הזה מקרבו ואמרו אל יושב הארץ וגו' ירצה יאמרו זה אל יושב הארץ הזאת שיגידו להם שאתה אל המריע אשר עד הנה המה לא כן חשבו כי שמעו בהפך שאתה אל המטיב בהיות עננך עליהם ובעמוד ענן וגו' ואם כן לא יאמינו למצריים. אמנם כאשר עתה תמית את העם הזה כאיש אחד להשמיד ולאבד או בהכרח אף הכנעניים יאמינו למצריים ויאמרו אז כל הגוים בכלל (שמלת גוים כוללת כל האומות בין מצרים ובין כנען וכלם בשם גוים יקראו) יאמרו כלם פה אחד מבלתי יכולת להביאם פי' שזה על שאין לו יכולת להיטיב אלא להרע ומה שהטיב עמם עד הנה כדי להריע וישחטם במדבר וזו היא טענה נוצחת שתרחם עליהם ואל תשחיתם. ובזה יגדל כח ה' יתנשא שמך וידעו הכל שאתה ארך אפים ורב חסד וגו' ירצה מטיב לכל ונקה לא ינקה וגו' ירצה מריע ושתי המדות בך ולכן סלח נא וגו'. והשיב לו הקב"ה סלחתי כדברך פירוש ממצרים עד הנה סלחתי תמיד כדברך ואולם חי אני וגו' אבל עתה הטענה שאמרת אינה כלם אצלי כי אמנם חי אנכי לעולם ואם לא יכירו עתה גדולתי אנשי הארץ כבר יבא זמן שימלא כבוד ה' את כל הארץ ואם לא יראו מעשי תכף ומיד יראום לאחר זמן כי הנה ימים באים יודו בי כל באי תבל. ועוד בין תבין כי אין בטענותיך