מלאכת מחשבת חלק ב רפג

גלוי לכל העמים ולכל עובר ושב שלא נצטרכנו להתעכב שמה להבחין הטובה היא אם רעה

ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים

ירצו שראו הענקים רמי הקומה השוכנים בטח על פני השדה ולבם כלב האריה ואין צורך להם לערים הבצורות כאשר אמרנו ששמה הניחו ילדיהן ילידי הענק. וכאן בענקים המה הגבורים הכתוב מדבר. ואמנם הוסיף כאן בני ענק מן הנפילים רצונו שאל תאמין שבני הענקים לא יאחזו מעשי אבותיהם ולא ידמו אליהם בגבהם ובגבורתם. הואיל וכן (יא) מנהג הטבע שבהמשך התולדה מאב לבנו ולבן בנו יתמעט לבנים יתרון וגדולת האיברים והכח כי כן הטבע מתקצר ומתמעט והולך. כי אדרבה עתה הבנים עצמו במאד מאד על האבות. ושם ראינו את הנפילים ואף אם הם בני הענק מ"מ היו יותר גדולים מן הנפילים הקדומים. ויהיה [מלת מן] לשון יתרון. ולא כאשר אמרתם שהם ילידי הענק קטנים וחלושים מהם

סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום

כדרך ונימוס הצל אשר אם הגוף המאיר גדול מגוף החשוך יקטן צל החשוך עד שישוב הצל אחורנית להתקבץ אל נקודה. ולקות הלבנה יוכיח. על כן אמרו יהושע וכלב סר צלם ונתקבץ. וה' שהוא גוף המאיר הוא אתנו. אם כן אל תיראום שלנו גדול משלהם: ד"א כשהשמש על הראש האדם אין צל לו מצדדיו. ומזה ראיה שאנו נטוים על ראשיהם מלמעלה כי בהיות ה' אתנו ולהם אין צל וסר כל צלם לכן אל תיראום כי אנחנו למעלה מהם: ד"א כי אמנם ישראל מסוככים בענני כבוד עד שהי"ת הוא מסתירם בסתר כנפיו והקב"ה אינו נסתר אלא בצל עצמו. זהו שאמר הכתוב (תהלים צ"א) יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. בהיות שאין אדם נסתר אלא אחר גוף אחר חוצה לו אבל הי"ת יושב בסתר ונעלם מעינינו ואין גוף אחר מסתירו אלא יושב בסתר עליון ובצל שדי עצמו יתלונן, והנה כאשר אין צל לאויבינו ויהיו גלויים לעין כל וה' אתנו ונסתר מעצמו אין לירא מהם

ושמעו מצרים כי העלית בכחך וגו': עד וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי

הקושיות באלה הדברים אשר דבר משה ומענה ה' אליו תרבינה מאד א' בדברו אל ה' ושמעו מצרים וגו'. מה יתרון שהעלה את העם מקרבו לשישמעו את הדבר הזה? ב' מה מאמר ואמרו אל יושב הארץ ולא פירש מה יאמרו אל יושב הארץ? ג' על מה שהוסיף לאמר שמעו כי אתה ה' אם רצה לומר שגם יושב הארץ שמע את שמע ה' וכחו הגדול למה לא עירב כאחד עם מצרים ויאמר ושמעו מצרים ויושב הארץ וגו' ל ואם רצונו שמצרים שמעו כל זה ויגידוהו ליושב הארץ זהו בלתי מתיישב לסדר והלוך הפסוק ואין דבר דבור על אופניו? ד' למה לא הזכיר הניסים שעשה במצרים ועל הים את היד החזקה והמסות הגדולות ותפש ענין העננים אשר יוכלו לומר כי היו דרך טבע ואחיזת עינים? ה' ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לא ידענו אם הגוים האלה יהיו המצרים או יושב הארץ או אחרים? ו' אשר שמעו את שמעך בזה לא פירש אם שמעו את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים או על הים או ניסי מדבר אלא סתם את שמעך ולא פירש מה שמעו? ז' בטעם שאמר משה אל ה' מבלתי יכולת ה' ואינו טעם