מלאכת מחשבת חלק ב רפב

שהוא יושב בה? וכן אמרו ילידי הענק ולא אמר נפילים או ענקים? אלא לפי שהגבור לא יסתר בבצורות ולא ילין בנצורים כי יבטח בגבורתו רצו להגיד אם כן שהעם הזה כ"כ עז פנים וגבור שהוא בוחר לשכון בארץ על פני השדה ואין כושל במחניו ולא יירא משוד כי יבא. אע"פ שהערים בצורות גדולות מאד וא"ת א"כ למה יבנו בצורות? והשיב וגם ילידי הענק ראינו שם רצונם להשים שמה הילדים כאשר בחרו בני גד ובני ראובן. ואמרו זה להפחיד את העם לאחר שיש להם גבורה ועריהם בצורות

ויהס כלב וגו' עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה

ולא אמר כי יכול נוכל אל העם? הואיל וכלב צעק על השקר שהוציאו המרגלים מלבם שהערים גדולות ובצורות ורצה להודיעם כי כזב בפיהם ואדרבה הערים פרוצות ופתוחות אין חומה עד כי בעלייה לבד יירשוה מבלי מלחמה ועלה נעלה וירשנו אותה כי נוכל לה כאשר אין בה מבצרים. והנה הואיל וזהו מחלוקת במציאות ואין החי מכחיש את החי בדבר האמת על כן האנשים אשר עלו עמו הפכו טענותיהם לדבר אחר בחוזק ואומץ העם באמרם לא נוכל לעלות אל העם וגו' ולא טענו עוד על הערים

ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אותה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה וגו'

קצת תמוה הטעם שאמר אשר תרו אותם כי הלא ידענו שתרו את הארץ אשר בה דבר הכתוב עד הנה? גם מה שהוסיף הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ולא אמר אשר תרנו אותה ובאמרם אשר עברנו בה לתור אותה נראה שעברו בה לתור אבל לא עלה בידם? ויש לפרש כי הואיל ודבה פירושו שקר שלא היה ולא נברא ומוציא דבה הוא כסיל המכחש וכוזב. כן המרגלים דברו כזבים להפחיד העם. ואמרו חז"ל שמצאום קוברי מתים. והנה אם נתעכבו בארץ ימים רבים וראו שמה קוברי מתים לא היה מן התימה כי מי גבר יחיה ולא יראה מות. אך אמנם אם עברו במדינות ובערים דרך העברה ובכל עיר ועיר ברגע עברם ימצאו קוברי מתים זהו דבר פלא והמקרה לא יתמיד שיארע בכל יום עברם לקבור מתו לא ביום אחר. לולי שה' פעל כל זאת להנאתם ולטובתם כדברי חז"ל והם חשבוה לרעה כי אמרו הסבה לרוע מזג האויר ושבהכרח ימותו בכל יום, א"כ ארץ אוכלת יושביה היא זהו השקר והכזב שהוציאו על הארץ כי אולם אין האמת שעברו העברה בעלמא דרך המלך בארץ ובערים אלא שהיו בה והתהלכו בארץ לארכה ולרחבה עד שתרו אותה כראוי כדברי הרמב"ם שהיה זה מרים ופשעם והי"ת להצילם שלא ישגיחו בהם המית מגדוליהם ומזה אין ללמוד שמזג הארץ רע כי אין דבר תימה שימות א' בכל עיר ועיר מדינה ומדינה בכל ימי מגוריהם בה. אולם המה להוציא דבה אמרו שלא נתעכבו בערים אלא דרך העברה ואעפ"כ מצאום מידי עברם קוברי מתים וזה בלי ספק שהארץ משכלת ושתמיד יהיה כן. זהו שאמר ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אותה כלומר שנתעכבו בה כראוי לרגל בערים והם אמרו הארץ אשר עברנו בה לתור אותה רצונם שלא ישבו שמה אלא דרך העברה ואעפ"כ מצאום תמיד קוברי מתים אם כן ארץ אוכלת יושביה הוא. אבל יהושע וכלב בקשו מדבריהם להוציא תשובה ואמרו אף הם הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד פירוש אע"פ שהיינו עוברים בה כדבריכם מ"מ ראינו שטובה הארץ וזה