מלאכת מחשבת חלק ב רפא
Melekhet Mahashevet part 2 281 · מלאכת מחשבת חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →הענקים ולא תוכלו להלחם בם כי חברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים וכל עיר ישנה ובנוייה מימי קדם ומשנים קדמוניות אינה בצורה כידוע לבעלי מלאכת המבצרים. וזכר צוען מצרים לחזק הדבר מאד כי ידענו שמצרים לא היתה בצורה. עד שהוצרכו ישראל לבנות ערים בצורות סביבה את פתום ואת רעמסס. להראות לנו כי לא לבד הכנענים לא היו יושבים בבצורות אלא שאין להם מבצרים כל עיקר ושגם העם לא היו נפילים אלא בני ענקים. ונתאמת שקר מאמר המרגלים
וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן וגו' וישיבו אותם דבר ואת כל העדה וגו': ויספרו לו וגו'
יקשה ראשונה מה זה הדבר שהשיבו אל כל העדה והפסיק הענין ואמר ויראום את פרי הארץ? שנית מה לנו אם השיבו הדבר אל כל העדה או אל משה לבדו? שלישית שלא אמר ויספרו להם הואיל וגם אל כל העדה דברו דבריהם? רביעית מה כוונת אמרו ויהס כלב את העם אל משה? חמישית עליו נעלה שזה אינו טעם מתנגד למה שאמרו התרים את הארץ מוציאי דבה? אלא אם היו אומרים אל תיראו ואל תערצו כי העם אינו חזק והערים אינם בצורות ושקר הגידו לכם והראוי כפי מאמר מהר"י אברבאנאל ומהרי"א אשכנזי. שמנהג המרגלים בארצות האויב כששבים אינם מדברים דבריהם בפרסום ובהקהל שלא להניא לב אנשי המלחמה אלא לשר הצבא לבדו בחשאי. וכן היה הטעם שלח לך אנשים רצונו שלח אתה כדרך כל ראשי הלוחמים בינך לבין עצמם לאמר אל ישמעו העברים פן ירך לבבם הערל ויכנס מורך בלבבם. אמנם המרגלים עזי נפש אשר כל מחשבתם להוציא דבה לא נשמרו מזה אבל רצו לדבר דבריהם בקהל ועדה לשמצה בקמיהם וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ועשו בהפך אל מה שנצטוו בבואם אל כל הקהל להגיד הדבר הרע הזה. וכן אחר זה אמר הכתוב ופרסם גנותם ורוע לבבם באמור והאנשים אשר שלח משה וגו' וישובו וילינו עליו את כל העדה רצונו השלוחים ששלח משה לבדו והיה להם להשיב דבר אליו לבד מ"מ שבו וילינו עליו כל העדה. ולא עוד אלא שאם היה להם לומר איזה דבר טוב היו מנעימים אותו בלחש אל משה לבדו שלא ישמעו המון העם ואת אשר היה להם לכסות ירצה הדברים הרעים יאמרום בתוך קהל ועדה ויתנו את קולם למען תפוש את ישראל בלבבם ולהדיחם מעל אלהי ישראל. לכן ויספרו לו וגו' וגם זבת חלב ודבש היא שזה בהיותו דבר טוב ושבח לארץ ישראל לא הגידוהו אלא משה לבדו בחשאי ובהצנע אבל אפס כי עז העם וגו' הפכו פניהם כלפי העם. על כן כלב שהבין וראה תחבולתם ויהס כלב את העם אל משה כלומר אין זה הדבר שראוי לדבר בפני העם אלא אל משה לבדו אמנם אליכם בני ישראל די שתדעו שעלה נעלה וירשנו אותה מבלי שתאמרו דבר אחר והתנאים האחרים ראוי לאומרם לפני משה לבדו ולא אל המון העם וכל זה כדרך יוצאי הצבא האומרים לצבא דברים טובים דברים נחומים שלא יפחדו. עם כל זה המרגלים החטאים עודם במרד ובמעל והשיבו את כלב כי אפילו תימא שאין ראוי לדבר אל העם אלא בדרך סתם. אעפ"כ תשובתם בצדה בדרך סתם לא נוכל לעלות אל העם
אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם
ראוי לשום לב על אמרו היושב בארץ ולא אמר עם הארץ סתם שכבר ידענו