מלאכת מחשבת חלק ב רפ

אחר כשם הגדולים אשר בארץ שם המורה על עבודתו ועל משאו כיוסף (בראשית מ"א) שהסבו את שמו בשם צפנת פענח וכן (דניאל א') בדניאל וחביריו להודיע לכל היותו כבריה חדשה וכקטן שנולד לצאת משלטנות עצמו אל עבדות המושל והשר. והואיל ויהושע ביום הולדו היה שמו הושע וכשפירש לעבודת המלך משה רבו החליף שמו יהושע כמנהג. ולכן כאשר היה עבדו תמיד זה שמו אשר יקראו בשם יהשע ולא הושע כדכתיב (שמות ל"ג) ומשרתו יהושע (לעיל י"א) ויען יהושע משרת משה. אמנם עתה שהיה למשה לבחור אנשים ראשי אלפי ישראל ולא עבדים ומשרתים הוצרך לחזור לו שמו הקדום המורה על החירות ולכן קראוהו בזה למטה אפרים הושע בן נון ולא עוד יהושע. ומה שאמר ויקרא משה להושע בן נון יהשע מה טעם קאמר מדוע חזר לקראו כאן הושע ולא בשמו יהושע הקרוי עד עתה והטעם שזה שמו לעולם הושע ומה שקראוהו עד הנה יהושע הוא להיותו עבדו כמנהג ולזה אמר ואלה שמות האנשים וגו' ויקרא משה להושע בן נון יהושע רוצה לומר לפי שהוצרך משה לשלוח לתור את הארץ אנשים ולא עבדים לכך חזר וקראו בשמו הקדום הושע ולא להזכירו בשם יהושע המורה על עבודתו על כן ויקרא משה להושע בן נון יהושע פירוש אם נקרא יהושע טרם זה לא כי זה הוא שמו אלא לפי שקראו כן משה מקדם כאשר בא לעבודתו ואין זה שמו. מיהו זה היה מענותנותו של משה כי אדרבה להקרא יהושע כבוד הוא לו שעבד מלך מלך וכן הראה זה לו הקדוש ב"ה בקרוא לו שם חדש יהושע ולא הושע בפרשת וילך וכן יהושע עצמו בספרו היה מתכבד במשה והתפאר בשם יהושע המורה היותו עבד משה בחשבו זה לו לכבוד ולתפארת. ומשה סרכיה נקט בפרשת האזינו וקראו הושע להורות על החירות להיותו נכנס ביום ההוא במלכות תחתיו למשול על ישראל ואין ראוי שיקרא בשם משרת כבימי קדם

ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים וגו'

יש לדרוש יישוב נכון בפסוק הזה על פי פשוטו מדוע אמר ויבא לשון יחיד אחר שיאמר ויעלו לשון רבים? ומה ילמדנו שילידי הענק היו בחברון או בעיר אחרת ושחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים? וזה אינו מן הענין. אלא שכוונת הפסוק לידע ולהודיע רשעת המרגלים אשר יכחשו בפיהם ויכזבו להוציא דבא שקר וכזב על הארץ מה שאינו באמת. כי אמנם נצטוו לראות הבמחנים ואם במבצרים הם יושבים. שאם במחנים יהיה סימן שהעם חזק ואמיץ. ואם במבצרים יהיה העם ירא ורך הלבב. והמרגלים הלכו בשרירות לבם הרע והגידו וכחדו שגם זה וגם זה היה בהם והערים בצורות גדולות מאד ועם כל זה ילידי הענק ראינו שם באופן שא"א לעלות אליהם הואיל ושניהם בם גבורה ובצורות. והכתוב הזה בא וצווח והעיד לנו כי המרגלים האלה אכן לשקר ישבעו ותועה דברו על ה' כי באמת הכנענים לא היו יושבים בערי הבצורות אלא במחנים ירצה באמצע הדרכים בערי הפרזות. וזה ראו בעיניהם כשעלו בנגב ירצה דרך ומסילה לעלות עד חברון ושזה הנגב והמסילה היה בא ועולה עד חברון דרך אין בה ערים ומגדלים אלא פרוץ ועומד עד חברון ובכל הדרך שהלכו עד חברון לא מצאו מבצרים מכל וכל. ושם אחימן וששי וגו' רוצה לומר באותו נגב היו יושבים אלה ילידי הענק ולא ענקים אלא בני הענק וחלשים מהם נטושים על פני השדה באופן שלא היו עומדים בבצורות. וגם חברון עצמה לא היתה עיר בצורה לומר שבתוכה יסגרו