מלאכת מחשבת חלק ב רעו

שלח לך אנשים וגו':

רעיוני על משכבי סליקו לנצור ארחות משפט ולהבין אמרי בינה. למה זה צוה ה' לבני ישראל דבר יכשלו בו ויביאם למות במדבר עד תום כל הדור? ואף אם נאמר שהם שאלו כאמור בספר דברים וכאשר השתדלו בזה המפרשי'. מ"מ אם לא חפץ ה' להמיתם היה ראוי מגודל רחמיו על ברואיו שלא לשלחם ולא לשמוע לדבריהם לבלתי יחטאו כי ספק שידע ה' העתיד לבוא ושהמרגלים יוציאו דבה ויניאו את לב העם. או ישים בלב התרים את הארץ להשיב שולחם דבר לא יניע את ישראל כאשר עשו. ואין להשיב שעדיין לא שלם עון האמורי והוצרך ה' יתברך למצוא תחבולה להאריך להם ירושת הארץ. כי זה גנאי וחסרון בכח ה' יתברך ובשלמות מדותיו אל אמונה ואין עול שיעשה פועל און ומרמה לגנוב את לב אנשי ישראל אשר הוציא מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה בלתי חטאם אליו! והכתוב אומר (דברים א') עלה רש וגו' ולא איש אל ויכזב בדברי שקר! וגם אין לומר שהי"ת לא יכריח האדם ואין ברצונו ליטול רשות הברואים בשום פנים. יעשו מה שיעשו. כי זה אמת בדבר אשר ממנו ינתן לאדם שכר או עונש. אך אמנם (א) בדבר יצא ממנו תועלת כללי או עונש ראוי לזולתו מצאנו כמה וכמה פעמים יכריח ה' לעשות הפעולות בתורה ובנביאים. כמאמר הכתוב (משלי כ"א) לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו. ובענין הקשאת לב פרעה. ופתוי אחאב לעלות רמות גלעד (מ"א כ"ב, דה"ב י"ח) שיקבל ענשו. ונתינת חן העם בעיני מצרים וישאילום. והסתת דוד למנות את ישראל (ש"ב כ"ד, דה"א כ"א) שיקבלו ישראל עונש היה ראוי להם דכתיב ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד וגו' ובאמציהו כתוב (דה"ב כ"ה) ולא שמע אמציהו כי מהאלהים היא למאן תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום מבואר בו שהי"ת נטל רשותו והכריחו ללכת למלחמה עם אחיהם בני ישראל. וכן מצאנו (ש"ב י"ז) וה' אמר להפר את עצת אחיתופל הטובה למען הביא על אבשלום את הרעה. ככה ברחבעם וירבעם (מ"א י"ב) כי מאתי נהיה הדבר. ובשמשון (שופטים י"ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. גם ראינו בישראל באמרם (לקמן י"ד) נתנה ראש ונשובה מצרים מנעם ה' והענישם עד שעזבו מחשבותיהם וכן בצאתם ממצרים (שמות י"ג) לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים פן ינחם העם ושבו מצרימה וכאלה רבים בתורה יורו וילמדו שהי"ת לפעמים יכריח ויסבב פעולות יחשוב אותן ראויות לתועלת או לעונש ברואיו. גם הלום ראיתי וגדולה היא אלי למה הי"ת יבקש תחבולות לסבבם דרך ים סוף כאלו אין בידו להטות לבם אל אשר יחפוץ ולתת להם לב אמיץ בגבורים לא ישובו מפני כל אם רצונו שעל כל פנים ילכו לרשת את הארץ אשר נשבע ה' לאברהם אף אם לא יזכו? זאת ועוד אחרת כי אמת ויציב שידע ה' מה שעתיד לבוא על האדם אם כן היאך יעלה על הדעת לסבב סבות שלא יעשה איש פעולה בהפך מה שראה ה'? כי זה נמנע שאם יוכל אדם לשנות ממה שידעהו ה' תהיה ידיעתו מסופקת ולא אמיתית! ואם כן מדוע לא נחם דרך ארץ פלשתים כאשר ידע מעשה שהיה כך היה שבאמת לא ישובו מצרימה? גם בדוד אמר (ש"א כ"ג) היסגירו בעלי קעילה וגו' ביד שאול ויאמר ה' יסגירו והוא ברח משם באופן שלא הסגירו. אם כן היתה ידיעת ה' על תנאי אם לא יברח והיא קרובה לידיעת האדם שידע שיאונה לו מקרה רע אם לא ישתדל להנצל ממנו? בכל אלה ראוי להתעכב ולחשוב מחשבות ללמד דעת את העם בחשכה יתהלכו להאיר להם ללכת יומם ולילה

אבל שמע ישראל האזינו כל יושבי חלד והאמינו (ב) כי הי"ת יודע כל העתיד