מלאכת מחשבת חלק ב רעב

כמטחוי קשת כדרך היראים עד שנתרחקו מארון ברית ה' דרך שלשת ימים. שהארון היה נוסע כל שלשת הימים נסיעה כמנהגו והם מתעצלים עד שהיה רחוק בינם לבינו דרך שלשת ימים מיראה מדבר פן יקראם אסון. והיה הטעם לתור להם מנוחה רצונו שהם לא נסעו עמו והארון בתוכם והניחוהו לילך לפניהם לפי שהיו חפצים לשבות בבטלה ובמנוחה ולא להתיגע בעמל הדרך. והנה לתור להם מדבר בישראל שנסעו מאחרי ה' כדי לנוח ולתור להם כדרך התרים יבקשו להתגנב ולהרחיק עצמם מן הסכנה. וביאר הכתוב חסדי ה' כי אעפ"כ לא סר ענן ה' מעליהם אף בנסעם מן המחנה אשר שם ארון ה'. ואף גם זאת בהיותם מסוככים בענן יראו לנפשם ולא בטחו בה' להצילם. ואמנם אירע זה לבד במסע הראשון על לא למדו ישראל מדת הבטחון ולא הורגלו לילך בדרך ולאמץ לבבם בגבורה. ואמנם אח"כ לא פחדו עוד ותמיד נוסעים וארון ה' בתוכם. אם לא ביום עברם את הירדן כי כן גזר ה' להוביש מימיו ע"י הארון ויעברו בחרבה. על ככה בראות משה כי שם פחדו חטאים ולא האמינו לה' צווח ואמר לעיניהם בנסוע הארון והם לא נסעו. קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו וגו'! כלומר אל תפחדו! חזקו ואמצו כי הנה ה' קם לפניכם הוא ימית ויצמית אויביכם! ואחר שראה לבבם נכון ואמיץ התפלל משה שישוב ארון ה' למקומו לנסוע בתוכם לפי שכבר ישראל בוטחים בה' שיתן להם כח לעשות חיל לנצח האויבים. וזהו אומרו רבבות אלפי ישראל כלומר שובה ה' למנוחתך כי כבר יש רבבות אלפי ישראל עם רב לנצח ולא יפחדו עוד: ויהי העם כמתאוננים וגו'. עד לשום את משא כל העם הזה עלי וגו'

יש לשאול מה זה שאמר רע באזני ה' נראה שבאזני ה' היה רע ולא בעיני אדם? ב' וישמע ה' ויחר אפו וכבר ידענו ששמע ה' חוקר לב בוחן כליות? ג' והאספסוף אשר בקרבו ראוי לפרש מלת והאספסוף גם מ"ש בקרבו. ד' גם יראה לשאול מה היתה הבכיה הזאת למשפחותיו על דרך הפשט? ה' מה נשתנה החטא הלזה שהיה רע בעיני משה ולא בעיני ה' ולעיל רע באזני ה' ולא באזני משה? ו' אם היתה התאוה בכל ישראל שכן נראה מפשט הכתובים שנאמר והאספסוף התאוו וגו' וישובו ויבכו גם בני ישראל וגו' למה לא כללם יחד לאמר והאספסוף וישראל התאוו תאוה? ז' יפלא שמשה יהיה תוהה על זה ויברח מהיותו מוכיח ומיישיר עמו לאמר למה הרעות וגו' לשום את משא וגו' ועל כל פשעיהם לא הורע בעיניו עד היום הזה?! ח' מה טעם אמר משה בהקשותו על ה' האם לפי דבריו לא היו חוטאים ישראל אם לא היו תחת ממשלתו? זהו שקר מבואר שאם חטאו כשהיה משה עליהם לראש ולקצין כל שכן שיפשעו. אם אין אדונים לאלה? ומעשה העגל יוכיח. ט' גם הלשון אינו בסדר נכון ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה שלא ימצא חן בעיני ה' כאשר לא ישים? ובהפך היה נראה לומר ולמה לא מצאתי חן בעיניך וכי שמת משא העם הזה עלי? י' מי אמר למשה שה' יתברך יכריחנו במשא העם ושיעשה שהם לא יזעקו ויחטאו לשאול בשר לאכול עד שאמר מאין לי בשר? ונראה לפרש הפסוקים ורצונם להודיע שבתחילה לא היה העם מתאונן ממש בפיו אלא כמתאוננים מתרעמים בינם לבין עצמם ותאותם אל הבשר וחטאתם לא הגידו בפה מלא. אך מצפצפים ומהגים כאיש אשר אין לבו נכון וחרבם תבוא בלבם בלב ולב ידברו וכוונתם זאת לא היתה גלויה אלא לבוחן לבות וכליות וידע מה בחשוכא. פ"כ היה רע באזני ה' השומע ולא לאדם יראה לעינים. וידע ה' טעם תלונותם על הבשר והענישם