מלאכת מחשבת חלק ב רסו

אנחנו טמאים ולא היינו טמאים כלשון הספור אשר היו טמאים. ועל כל אלה הקושי מפורסם וכי לא ידעו שטמא, אסור באכילת קדשים? אבל אמת הדבר שיודעים היו איסור אכילת קדש לטמא אלא לא ידעו אימתי יש לו תשלומין אם ביום שיזדמן בו תשלום ימי טומאתם או אם ראוי לקבוע חדש אחר ומועד קבוע לכל טמא? ואם יקבעו חדש ויום מועד בעבורם יהיה מעלה לטמאים יקר וגדולה שיעשו פסח קבוע לכתחילה בשבילם. משא"כ אם יעשו פסח לכשיזדמן טהרתם. ולפיכך קרוב הדבר שיבקשו ויחפצו בזה שיקבעו לטמאים פסח לשבח להם וישתבחו בעיר אשר כן עשו להוד והדר הלכך אע"ג שהיו טמאים קידם הפסח עם כל זה התעכבו עד יום ארבעה עשר עצמו לשאול שאלה זו למשה כמו שאמר ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא רצונו אם כי היו טמאים קודם לכן והיה ראוי שיבואו לדרוש הלכה זו טרם בא יום ה' יום י"ד בניסן. מ"מ מיראה שלא יראה להם משה דרך ליטהר מטומאתם התעכבו ואת פי ה' לא שאלו עד יום י"ד בעצמו ובאו יחדיו כלם וצווחו למה נגרע וגו' במועדו רצונם אם תצוינו לעשות הפסח איש איש ביום טהרתו אם כן למה נהיה גרועים בזה לבלתי עשות הפסח במועד קבוע לו תואר לו והדר לנו. והי"ת שעה אל מנחתם וראה כוונתם רצויה על כן נתן להם פסח שני בקביעות למלאות שאלתם. ועוד הודיע למשה שאין להאשימם על זה ועל כי התעכבו להגיד טומאתם ביום הזה כי אדרבא זו היא חבת הקדש ומחבבם את המצות. הלא תראה מה שכתבו חז"ל בנקודות על רחוקה גם שיהיה רחוק לאסקופת העזרה. ומזה ראיה שאין להם פשע בברחם מלהטהר קודם ארבעה עשר

וביום הקים את המשכן וגו': עד את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה

בפרשה הזאת תרבינה השאלות והגמגומים ונזכיר קצתם א' על מה זה ועל מה זה השנות והכפל הדברים פעם אחר פעם על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כמה פעמים לאין צורך? ב' על אמרו ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת ה' מה רצונו במשמרת הזאת? ובפסוקים אחרים אינו נזכר והיה ראוי שיובא תמיד בכל המסעות או לא יובא גם בזה? ג' בהוסיפו לומר ובהעלותו. יסעו האמור פעמים רבות? ד' על הביאו לבסוף יתרון וכפל בשני הדברים על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו בכאן כפל שניהם? ה' בלשון שהביא ויש אשר יהיה בשני מסעות לבדם ולא באחרים? ו' מדוע הביא שלשה תנאים בדבר ובהאריך הענן ימים רבים ויש אשר יהיה הענן ימים מספר ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ובמאמר אחד היה יכול לאסוף שלשתם יחד? ז' שאחר כל הפרטים חזר וכלל שלשתם או יומים או חדש או ימים מה שכבר כתב כלם כל אחד בפני עצמו? יראה אין תבונה בהם ודברי מותר. ופניתי אני לראות ולמצוא דברי חפץ בקשור ויישוב דברי הפרשה הזאת. לאמר היות מפורסם באנשי הצבא מחנה עם רב ההולכים בדרך בנסעם וחנייתם לא יהיה עליהם לטורח ההילוך בדרך כ"כ כי אם החנייה והנסיעה להיותם מוכרחים לפרוק ולטעון העגלות והסוסים לקשור ולהתיר משאם וכל קניינם וזהו כובד ולחץ נסיעת החיילים כידוע ליוצאי צבא למלחמה. ומבואר גם צורך ג' סדרים בהם. אחד שאם יהיה להם קבע לחנייתם ולנסיעתם אז יוכלו לפרוק ולטעון בהמתם ממסע למסע. ד"מ אם תורה אחת ומשפט אחד להם לנוח ביום שביעי זה דרכם למו שיפרקו בעיריהם ביום ו' בערב