מלאכת מחשבת חלק ב רסה

רך ובדברים טובים ונכוחים? אלא שבהכרח ראה והבין רש"י שעבדות היה נותן להם לעבוד ולמשא ואיננה שררות ורבנות עד שהוצרך להמשיך לבבם בדברים. ותרתי אני בלבי שכל עמלם ומשאם כי ירע בעיניהם שיעבדו לאנשים כמותם משבטם לאהרן ולבניו. ולכך התחכם משה ואמר להם אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום להסיר המחשבה מלבם שהם עבדים לאהרן ולבניו בלתי לה' לבדו ועבד מלך מלך. וכתוב במדרש תנחומא חבה יתירה ללוים בשיר על הדוכן. וזו היא שררה אליהם באמת. על פי הדברים האלה נראה כי לשני דברים נבחרו הלוים. למשא לעבוד את עבודת אוהל מועד תחת בני ישראל, ולשורר השיר לפני ה'. ושני הדברים האלה הם דרך שררה ושלטנות כאשר לא יעשום תחת ממשלת ופקודת שוטר או מושל. אך אם יתפקד נגיד עליהם תחזור השררה ההיא להיות עבדות כאשר בפ' במדבר בפסוק אלה משא בני קהת. ולפי שבעבודת אוהל מועד הוטל עליהם פקודת אהרן ובניו זהו העבדות והמשא שלהם שיצטרכו לעבור תחת צווי אהרן ובניו. א"כ הם ב' מלאכות אשר בעצמן שררה ורבנות. אולם עבדות המשכן נתהפכה בעיניהם לעבדות לסבת פקודת אהרן ובניו עליהם. ונשארה מלאכת השיר לשררה וגדולה אין להם קצין שוטר ומושל. ובזה נבוא לפרש סדר והלוך הפסוקים. כי ידעו הלוים שיקחום מתוך בני ישראל לעבוד לאהרן ולבניו ואולי לא ייטב בעיניהם הדבר להיותם עבדים לעבדים ולא עבדי ה'. הוצרך לומר קח את הלוים המשיכם בדברים בשפת חלקות ולומר להם שהם שמשים למקום ולא לאהרן ולפיכך אמר ה' כי נתונים נתונים המה לי למשא ולשיר הם לי ולא לאהרן. והואיל ובשני דברים דבר הכתוב למשא ולשיר על כן כפל כי לי כל בכור וגו' ואקח את הלוים וגו' שרצה לומר שבין למשא ובין לשיר לקחתי אותם לי שישרתו אותי ולא אהרן. אמנם אם אמרתי שיהיו נתונים לאהרן ולבניו לעבוד את עבודת וגו' ירצה למשא לבד ולכן כתוב כאן נתונים פעם אחת גם זה אין להם לחשוב לעבדות כי אני נתתי אותם נתונים לאהרן ומצותי הם עושים ולא מצות אהרן. על כן ואתנה את הלוים נתונים לאהרן פירוש אני הוא הנותן והגוזר שיהיו לאהרן. העיד הכתוב כי כן מתחילה עשו להם בני ישראל על דבר השיר שהוא להם אדנות וגדולה. ז"ש אשר צוה ה' את משה ללוים כלומר מה שצוה ה' אל הלוים בשיר בהיותם מצדו עבדים למקום ולא לאהרן. אבל אח"כ באו הלוים לעבוד עבודתם באהל מועד לפני אהרן ובניו שהוא המשא והעמל ולכן אמר עבודתם ולא עבודת בני ישראל כבראשונה שהרצון בזה העבודה המוטלת עליהם לעבוד ולמשא לאהרן ולא לישראל. על זה אמר כאשר צוה ה' את משה על הלוים הוסיף מלת על כי זו היא עול כבד משאות ועבודות צרורות על שכמם היו עליהם לטורח. כן עשו להם הלוים לאהרן ולבניו שקבלו שררותם ואדנותם עליהם להודיע שבחם שהטו שכמם לסבול ולא מאנו ולא נזורו אחור. שהיה פירוש כן עשו להם שלא בחרו בשררה לעבוד ה' ולא לאהרן אלא עבדו בסבר פנים יפות להם אל אהרן ובניו ולא חשו על הכבוד. ולכן לא כתב גם כאן כן עשו להם בני ישראל כלמעלה כי שם מדבר בענין השיר אשר ישראל עשו ללוים את כל הכבוד הזה וכאן בענין עבודת משא אשר ללוים כן עשו לאהרן ולבניו

ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וגו'

יש לגמגם על מה שאמר אשר היו טמאים ולא אמר בדברים מעטים ויהיו אנשים טמאים לנפש אדם ל וכן מה שאמר ביום ההיא שתי פעמים? ועוד אמרם