מלאכת מחשבת חלק ב רסד

העלה את הנרות אלא שבהעלותו יאירו? גם מאמר וזה מעשה המנורה אין כאן מקומו באשר כבר אמור בפרשת ויקהל כי שם ביתו? כל אלה יעירנו לפרש כפי שיטת מהרי"א אשכנזי. דרוש דרש בפי"א מחלק מעשה תורה היות ז' קני המנורה רומזות ז' חכמות והנר האמצעי לחכמת התורה. ולפי זה אומר אני כי הפסוקים הללו אינם אזהרה לאהרן וצווי שיאיר נרות המנורה אל מול פניה כי זה כבר נאמר להלן והאיר אל עבר פניה. אלא הכא עצה טובה קמ"ל בידיעת החכמות ולמודן כי כלנה לא תאורנה שכלנו בלי התורה מאירת עינים וגם התורה שאין עמה למוד אחר היא כדיו כתובה על נייר מחוק ולכן טוב ונעים שבת אחים גם יחד והתורה והחכמות יחדיו יאירו עיני בני אדם יושבי ארץ צלמות אור נגה עליהם. לכן פתח בלשונו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה אם תעלה נרות באופן שיהיו פי הנרות כלפי האמצעי רצונו ששש החכמות יביטו ויפנו אל התורה לעיקר למודם בהכרח יאירו לך כל שבעת הנרות. לא כן אלו איש מאחיו יתפרדו. על כן עשה אהרן מה שמוטל עליו להעלות הנרות אל מול פני המנורה כדי שיאירו כלם כאחד. וזהו מה שכתוב וזה מעשה המנורה וגו' ירצה שזהו הרמז שרמזה כוונת המנורה בהיותה כלה מקשה אחת ולא נעשית אברים להגיד כי החכמות גם זאת לעומת זו איש באחיו ידובקו בלמוד התורה ואם יתפרדו איש מעל אחיו לא יהיה בהם תועלת רבה. ויהיה טעם וזה מעשה המנורה למה שאמר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ורצונו שזהו המכוון בעשיית המנורה כלם מקשה אחת עד ירכה עד פרחה מקשה היא להורות שהאחדות בחכמות נאה לעולם ויאירו כצהרים נשף

קח את הלוים עד סוף הפרשה

מה שיש להתעורר על המאמר והספור הלזה יוכל להמנות א' באמרו הטעם כי נתונים נתונים שתי פעמים עד שפירשו בו נתונים למשא נתונים לשיר. ואמנם אח"כ שאמר ואתנה את הלוים נתונים לאהרן לא בחרו בזה וכתבו פעם אחת לבדו? ב' אם הפריש הקב"ה הלוים לעבדו ככתוב כי נתונים המה לי מה זה שנתנם לאהרן ולבניו? ואם הכל אחד ורצה לומר שבהנתנם לאהרן הם נתונים לו יתברך ועבד מלך מלך הנה לא ימנע הכפל והיתרון? ג' לעבוד את עבודת בני ישראל ולא אמר זה לעיל כאשר כתב כי נתונים נתונים המה לי? ד' ואחרי כן באו הלוים לעבוד את עבודתם וגו' לפני אהרן וגו' כאשר צוה. וזה כבר אמור ומכופל פעמים? ה' מה בא להודיענו שאחרי כן באו ולא קודם לכן? ו' בשנותו הלשון לעבוד את עבודתם ולא אמר לעבוד את עבודת בני ישראל כאמור למעלה? ז' שראינו הפרש בלוים פעם יאמר ללוים ופעם על הלוים וגם זה לא נכתב ללא דבר. ח' מה שכפל פעם אחרת ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל האמור פעם אחרת תחת פטרת כל רחם וגו' לקחתי אותם לי? ט' ביתרון וכפל דברי מותר ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים וגו' כן עשו להם בני ישראל המה שתי עשיות זו אחר זו ועוד חזר אח"כ כאשר צוה ה' את משה על הלוים כן עשו להם הרי עשייה ג"ל אלא שבזה לא אמר כן עשו להם בני ישראל ולא הזכיר שם בני ישראל כבראשונה אמנם לבוא אל תירוץ הספקות האלה. נסתכל בפי' רש"י קח את הלוים קחם בדברים אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום. ויקשה לנו על דבריו מדוע הוצרך משה להנהיגם בחלקלקות. היש איש ימאס בגדולה עד שנצטרך להביאו במענה