מלאכת מחשבת חלק ב רס

וירא פן תטמא ואמר לה אל תסתרי יהיה שעבר עליו רוח קנאה והיא נטמאה כלומר אחר שכבר נטמאה או עבר עליו רוח קנאה והיא לא נטמאה עדיין אלא אח"כ בכל ענין יכול להביאה אל הכהן. ובאשה רעה וחטאה דבר הכתוב אלא שיש לספק אם נטמאה קודם הקנאה או אח"כ. אבל בסיף הפרשה בא והוסיף צווי שיכול להביא האשה ולעשות כתורה הזאת אע"פ שלא נטמאה ולא עלה על דעתה באמרו סתם וקנא את אשתו שבאמת לא נטמאה. (א) וזאת היא תורת ומדת הקנאות אשר על הרוב יקנא איש על אשתו מה שאין בה וזה יביאנה לעשות הרע בעיני ה' ולבגוד בבעלה כי כאשר יקנא איש באשתו ואין בה חטא ופשע ברוב דברים בינו לבינה יקיצנה לפשוע בו מה שלא היתה עושה כאשר היתה באמנה אתו ואם לא תעבור עליו רוח רעה סמל הקנאה. מעשים ראינו כאלה בכל יום. באופן כי זאת תורת הקנאות. וזה תסבב הקנאה כי תשטה אשה תחת אישה ותשים בדעתה לחטוא תסכל ותשטה ותבקש להטמא מה שלא חשבה מקדם מ"מ הרשות נתונה ביד האדם לבקש רעתו ואם ירצה התורה נתנה לו כרצונו להביא לפני הכהן גם אם לא פשעה בדבר

איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל

כן ארחות איש חיל רב פעלים שורר בביתו ומושל ברוחו על אשתו ובניו לא יאונה לו כל און כי יהיה מוראו עליהם לבלתי יחטאו. ואם נכנס בהם רוח שטות המביאם לידי מעילה יוכיחם בשבט פיו ויענישם לכך אמר איש איש שתי פעמים. להורות היות בו כח גבר למשול בביתו. ד"א כי האדם בביתו יצטרך להיות מובלע ביניהם ולקבל בסבר פנים יפות בני ביתו שמאלו דוחה וימינו מקרבת ולכבד אשתו יותר מגופו. כי אמנם האיש שהוא איש לבדו רצונו (ב) שאין לו קרוב דעת עם אשתו ואין לו עסק עמה וכלו בעיונו במה שראוי לאיש בישרו הכתוב שתזנה אשתו תחתיו. ודברים כאלו נכוחים למבין

וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים: ואח"כ כתוב ובאו בה המים המאררים למרים: ושוב כתוב ואחר ישקה את האשה את המים

הקושי מבואר. והנראה כי עד לא השקה אותם האשה לא ידעה אם מרים הם או מתוקים. אלא שמפחד המות נתפעלה בהם עד שחשבתם למרים ורעים ור"ל מי המרים המאררים פירוש הם מים מרים לפי שהם מאררים. והראיה כי כאשר שתתה אותם כבר ידעה שאינם מרים אלא שלהיותם מאררים המר מר המות לה וחשבתם מרים. ז"ש ובאו בה המים המאררים למרים פירוש באו בה המים המאררים כאלו הם מרים באמת לרוב פחדה ומהתפעלותה מיראתם אמנם באמת מים הם לבדם כאשר אמר ואחר ישקה את האשה את המים. ד"א (ג) כי הרבה פועל הדמיון באדם בתנועת הרוחות שהם עצמים דקים נעים ונדים כאשר יתנועעו בחוזק מכח הדמיון יבקעו אל חלק מאברי האדם בחוזק ובמרוצה עד שיוליכו עצמי האבר ההוא לתנועה ההיא אשר בה יתהוה דבר הנחשב. כי אמנם שנוי הגופים והגוונים הכל משנוי התנועה והעמדה כאשר הוכחנו במחקר. ומחשבת אשה הרה תוכיח כאשר תצייר בוולד שבבטנה את אשר תחשוב בחוזק הדמיון ופעמים רבות יעלה בדמיון האדם דבר שאינו כן ויתחזק שם ויתפעל בו עד כי באמת ישוב הדבר ההוא להיות כמחשבתו מרוב וגדולת כח הדמיון. וזה מאמר הכתוב שהכהן להביא מורך בלב האשה כדי שתודה ולא ימחה שם ה' על המים