מלאכת מחשבת חלק ב רסא

אומר אליה שהם מרים מאררים כאלו תשתה סם המות והיא התפעלה בדמיונה עד כי בשתייתם טעמה בחוש הטעם כאלו הם מרים באמת ונתהפך הרגשת החוש בה למר ובאו בה המים המאררים למרים באמת ובפועל

איש או אשה כי יפליא לנדור גדר נזיר להזיר לה'

הלואי האדם יקיים מצות התורה מבלי שיוסיף עוד נזירות על הדברים באסרו איסר על נפשו במותר לו. ואף גם זאת כאשר יעשה האדם לכוף את יצרו זה מעשה הצדיקים שנשבעים אל יצרם ונודרים נדרי נזיר לגדור עצמם מן העבירה גם זה דבר בנמצא וניתן להצילו בנפשו. אבל להזהיר עצמו מן הדברים המותרים ושיהיה הדבר לבד לשם שמים להגדיל שכר מבלי תכיפת יצר ואין דבר זהו פלא אשר אין בנמצא וכנגד הטבע. ככה דבר מלאך ה' אל מנוח (שופטים י"ג) כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן כי מסתמא הנזיר מן הבטן אינו אלא לשם שמים שעדיין אין בו יצר לב האדם רע ולכן אמר נזיר אלהים רצונו לשם אלהים ולא לסבת התרחקו מן העבירות. ולפי ששאל מנוח שמו לידע אם יהיה הדבר אם יקום בא אליו מענה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי. שכבר יקשה אמרו למה זה תשאל לשמי והיה טוב שיאמר לא אומר לך שמי? אלא פירושו על מה תבקש שמי כדי שממנו תכיר אם יארע הדבר שהגדתי לך? לא זו הדרך! כי אם זה היה דרך טבע שיזיר אדם מן העבירות שבידו היה לך לשאול אות או מופת. אך אמנם זהו נזירות על דרך נס. ויהיה והוא פלאי טעם אל הנער שאין דומה לו בנמצא אלא חוץ לטבע. הנה כי כן בזה לנו יודיע באמרו כי יפליא לנדור נדר ומהו הפלא להזיר לה'. ירצה שיעשה נזירות לשם שמים ולא מיראת החטא

ויהי ביום כלות משה וגו': עד ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום וגו'

יקשה ראשונה מדוע כפל פעמים שלש ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים למה הביא כל הכנויים האלה? ומה תועלת להגיד אם הם נשיאי המטות אם הם העומדים על הפקודים או היו אחרים? מלבד כי כבר ידענו שלא היה שני נשיאים לכל שבט לומר שהנשיאים האלה אינם הנשיאים המוזכרים? ב' יפלא שלא הביא מלת הם גם באמרו ראשי בית אבותם לתפארת הלשון? ג' על שלא הזכיר בפסוק ראשון מה הקריבו הנשיאים עד שאח"כ חזר ואמר ויביאו את קרבנם וגו' אמנם בראש כתוב ויקריבו נשיאי ישראל ואין מפורש מה הקריבו ולפני מי הקריבו? ד' אחר שכבר אחר ויקריבו וחזר ואמר ויביאו את קרבנם מדוע שלש ויקריבו אותם לפני המשכן? ה' אם רצה לכתוב פעמים שלש דבר ההקרבה למה שינה באמצע בלשון ויביאו ושתי הקצוות בלשון ויקריבו? ו' באמור ה' אל משה קח מאתם והוא ידוע שיקח מאתם ומה פשעם ומה חטאתם לומר שאל יפנה אל מנחתם וימאסנה?! ז' כי הנה מצאנו הפרש רב בדברים פעם יאמר ויקריבו הנשיאים את חנוכת המזבח ופעם ויקריבו הנשיאים את קרבנם ופעם ויקריבו אותם והיה נוח יותר שיאמר ויקריבו אותם גם לבסוף להורות על הקרבנות לחנוכת המזבח שכבר נאמרה למעלה? ח' על שאמר ביום המשח אותו נראה בלי צורך כי גם למעלה לא כתב ביום המשח המשכן? ט' בטעם על מה הודיע שהקריבו קרבנם לפני המשכן או לפני המזבח ומה ילמדנו בזה אם לפני המשכן הקריבום או במקום אחר? וגם כי שני מאמרים סותרים זה את זה? י' למה בראש לא הזכירם בשם נשיאים אלא אמר